יורם אהרוני | כושר גופני | 20/10/2024

השפעות של "המייל היומי" על בריאות תלמידים

(התמונה מתוך האתר הרשמי של the Daily Mile - 

https://thedailymile.co.uk)

תקציר מאמר שפורסם במגזין:
 International Journal of Environmental Research and Public Health

מטרות המחקר

"המייל היומי" היא יוזמה שהחלה בסקוטלנד ב-2012 שמטרתה להעלות את כמות הפעילות הגופנית שמבצעים תלמידי בתי ספר יסודיים. התלמידים אמורים לצאת בכל יום לימודים ל-15 דקות של הליכה/ריצה וכך לעבור בערך מייל אחד (1609 מטרים). כיום מבוצעת היוזמה ביותר  מ-20,000 בתי ספר ב-96 מדינות בעולם.
המאמר סוקר את המחקרים שבוצעו על היוזמה והציב לעצמו 4 מטרות: א) בדיקת השפעת המייל היומי על מדדי בריאות; ב) לבחון את תהליך הכנסת היוזמה לבתי ספר שונים; ג) לבחון את הבעיות השונות במחקרים שבחנו את השפעת המייל היומי; ד) לגבש המלצות כיצד לשלב את המייל היומי בסדר היום של בתי הספר.
לאחר חיפוש שיטתי נמצאו 16 מחקרים שבחנו את השפעות המייל היומי. נמצאו חמש קטגוריות בהן נבחנה ההשפעה: 1) כושר אירובי; 2) מדדי הרכב הגוף; 3) השפעות מנטליות; 4) פעילות גופנית; 5) הערכת תהליך השילוב של המייל היומי בבתי הספר.
טבלה מספר 1 מביאה את מספר המחקרים שבחנו כל קטגוריה

כושר אירובי

כל חמשת המחקרים שבחנו את ההשפעה של המייל היומי מצאו השפעה חיובית. ארבעה מתוך חמישה המחקרים כללו גם קבוצת ביקורת ובכולם הביצועים של קבוצת הניסוי היו טובים יותר בתום תקופות הניסוי שנמשכו בין שלושה לשבעה חודשים. באחד המחקרים נמצא שכדי להשיג השפעה חיובית צריך לבצע את המייל היומי לפחות 3 פעמים בכל שבוע וזאת מאחר שקבוצה שביצעה את המייל היומי רק פעמיים בשבוע לא רשמה התקדמות משמעותית.

ממדי גוף

כל 4 המחקרים שבחנו את השפעת המייל היומי בקטגוריה זו בחנו את השפעתו על מדד BMI ולא מצאו שהייתה להשתתפות במייל היומי השפעה על מדד זה. שני מחקרים בדקו את ההשפעה של המייל היומי על מדד  ההשמנה "היקף המותניים חלקי הגובה" וגם כן לא מצאו השפעה. שני מחקרים מצאו השפעה קטנה של ההשתתפות במייל היומי על אחוז השומן (או על קצב גידולו).

פעילות גופנית

המחקרים שבחנו את השפעת המייל היומי על פעילות גופנית (באמצעות GPS, אקסלרומטרים או צפייה ישירה) מצאו כצפוי כי אלה שהשתתפו במייל היומי ביצעו יותר פעילות גופנית.  מאחר שזמן הפעילות הוא 15 דקות ברוטו (מרגע היציאה מהכיתה ועד החזרה אליה) הרי צפוי שזמן הפעילות נטו יהיה פחות מ-15 דקות ואכן נמצא כי תלמידים בכיתות שהשתתפו במייל היומי ביצעו בממוצע 11-9  יותר דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת מאשר תלמידים בכיתות שלא השתתפו בפעילות. באחד המחקרים נמצא כי בנים עברו בממוצע בפעילות 2717 מטר ובנות עברו בממוצע 2305 מטר. באותו מחקר נמצא כצפוי שתלמידים שהיו להם הישגים טובים יותר במבחן לסבולת אירובית עברו בממוצע מרחק גדול יותר מאשר תלמידים שהממוצע שלהם במבחן היה נמוך יותר.

השפעות על ביצועים מנטליים

המחקרים שבדקו זאת השתמשו במגוון של מבחנים שברובם לא נמצא יתרון להשתתפות במייל היומי בקטגוריה זו אם כי במספר מרכיבים במחקרים בכל זאת נמצא יתרון קטן להשתתפות במייל היומי.

הערכת התהליך

המחקרים בקטגוריה זו היו ברובם בשיטה של ראיונות עם חברי הצוות בבתי הספר, קבוצות מיקוד או שאלונים. מהמחקרים בקטגוריה זו אפשר ללמוד על הדעות של חברי הצוות בבתי הספר על הגורמים המסייעים ואלה המפריעים לשילוב המייל היומי בסדר היום של בתי הספר.
גורמים מסייעים 
•    הבנה שהפעילות תתרום לפעילות הגופנית, לכושר הגופני ולהבנת חשיבות הפעילות הגופנית לבריאות.

•    הפעילות תורמת לחיזוק הקשר בין התלמידים ובינם לבין חברי הצוות.

•    יש מורים שציינו כי התלמידים היו יותר מרוכזים אחרי חזרתם לכיתה אם כי היו מורים שהדגישו שהיו הבדלים אינדיבידואליים וההשפעה לטובה על הריכוז הייתה רק על חלק מהתלמידים.

•    אמונה של המורים בחשיבות הפעילות תרמה להצלחתה.

•     השתתפות של המורים בפעילות תרמה להשתתפות של התלמידים. היו בתי ספר בהם המורים הבינו שההשתתפות שלהם היא חלק חשוב מהתהליך. אחד התלמידים ציין כי ברגע שהמורה החלה להשתתף בפעילות הוא החל לרוץ יותר.

•    בבתי ספר מסוימים נטען כי לאוטונומיה שיש למורים בנושא יש חשיבות. כך למשל יש חשיבות בתהליך להחלטה של מחנכת הכיתה באיזו שעה ביום לעשות את הפעילות ואפילו חופש בבחירת שם הפעילות. נטען כי כל בית ספר צריך להתאים את הפעילות לתנאים שיש בו. זה כולל כמובן את בחירת המסלול, שילוב פעילויות אחרות כמו משחקים בפעילות,  התאמה לתנאי מזג האוויר כולל פעילות בשטחים סגורים בימים שמזג האוויר לא מאפשר פעילות בחוץ, הכנסת גורמים "חדשים ומרעננים" לפעילות כמו צבירת אסימונים,  משחקים כמו קפיצות בחבל ועוד.

גורמים מפריעים
•    לחצים "להספיק את החומר"  וסדר יום עומס של מחנכות הכיתות עלו כגורמים המפריעים ביותר להטמעת המייל היומי בבתי הספר. היו מורים שציינו שהפעילות לוקחת למעשה יותר מ-15 דקות בשל זמן ההתארגנות לקראתה וזמן ההתארגנות של החזרה לכיתה ולכן יש מורים שנרתעים מקיום הפעילות.

•    ביגוד לא נוח, במיוחד בימי החורף נמצא גם כן כמגבלה. יש לציין כי את הפעילות אמורים לקיים התלמידים ללא החלפה לבגדי ספורט ובמקומות בהם יש חורף ארוך לא נוח לתלמידים לרוץ ואף ללכת בתלבושת הרגילה שלהם בבתי הספר. תלבושת שאינה מתאימה לריצה משפיעה כמובן גם על המרחק אותו עוברים התלמידים בפעילות. במקומות מסוימים צוין גם שהפעילות בוטלה לא פעם כאשר מזג האוויר היה חם מדי.

•    היו מקומות בהם נטען כי  לא ניתן לקיים את הפעילות בשטח בית הספר ויציאה לקיום הפעילות מחוץ לבית הספר דורשת יותר זמן וגם תוספת אנשי צוות לפיקוח על התלמידים.

•    נטען גם כי אחרי התלהבות ראשונית, התלמידים טוענים שהפעילות משעממת אותם והמוטיבציה שלהם להשתתפות פוחתת.

מקור:

Hanna, L.; Burns, C.; O’Neill, C.; Coughlan, E. A Systematic Review of the Implementation and Effectiveness of ‘The Daily Mile’ on Markers of Children’s Health. Int. J. Environ. Res. Public Health 2023, 20, 6203. https:// doi.org/10.3390/ijerph20136203

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.