יורם אהרוני | כדורגל | 27/01/2025

טסטים בכדורגל

תקציר מאמר שהתפרסם במגזין Sports

(בתמונה: כדורגלן צעיר מבצע מבחן ליכולת כדרור)

מטרת המאמר היא לסקור את מגוון הטסטים הקיימים בענף הכדורגל ולהדגיש את מידת התאמתם לשחקנים בגילים וברמות השונות. המאמר מבוסס על חיפוש שיטתי שערכו המחברים במאגרי מידע.

מבדקים אנתרופומטריים

שחקני כדורגל  הם מאד הטרוגניים מבחינת מבנה הגוף אם כי בתפקידים מסוימים מקובל שיש עדיפות למבנה גוף מסוים. כך למשל מוצאים שהשוערים, הבלמים, והחלוצים המרכזיים נוטים להיות גבוהים מאחר שזה עשוי להקנות להם יתרון במאבקים על כדורי גובה אבל בכל זאת אנו רואים הטרוגניות במבנה הגוף גם בקרב שחקנים באותם התפקידים.
בכדורגל וגם בענפי ספורט אחרים, קיימת הבעיה שנערים המקדימים בהתפתחותם הגופנית או אפילו נולדו מוקדם יותר בקבוצת הגיל, זוכים ליתרון על פני השחקנים הצעירים יותר או בעלי ההתפתחות המאוחרת יותר, מה שמכונה באופן כללי "יתרון הגיל היחסי" ולכן יש חשיבות בגילאי הנוער למעקב התפתחותי וחיזוי הגדילה. המחברים מציינים שמדידות אנתרופומטריות הן הליך מקובל במחלקות נוער רבות. מעקבי גדילה עשויים גם לעזור בהתאמת עומס האימונים בגילאי הנוער השונים וכך לעזור להתפתחות הגופנית ולהקטין את הסיכון לפציעות.

מדידת אחוז שומן
בעוד שמדידות אנתרופומטריות אחרות אינו בעלות ערך רב ככל שמדובר בכדורגלנים,
 למעקב אחרי אחוז השומן שלהם מיוחסת חשיבות גדולה. הערכים המקובלים לכדורגלנים בוגרים ברמה גבוהה הם סביב 10%. למעקב הזה יש חשיבות גדולה במיוחד בתקופות בהן נעדרים השחקנים מאימונים סדירים כמו למשל בתקופות פציעות בהן יש חשש לירידת מסת השריר ועליית כמות השומן בגוף. 
מעקב אחרי אחוז השומן מחייב שימוש בשיטות מהימנות.  שיטות מעבדתיות המקובלות במחקרים כמו שקילה תת-מימית, דילול איזוטופים, MRI ו-DXA הן אולי בעלות דיוק גבוה אך הן גם יקרות ולא תמיד זמינות על בסיס יומיומי לקבוצות כדורגל. בשנים האחרונות, עלות השימוש ב-DXA ירדה מאד ואם אין אפשרות להשתמש בה אפשר גם לעשות הערכה טובה למדי של אחוז השומן על ידי מדידת קפלי עור וזאת במידה שיש בצוות אנשים המיומנים בביצוע בדיקה זו.   פחות מומלץ להשתמש במכשירים העושים שימוש ב-bioelectrical impedance  מאחר שמהימנותם במדידת שינויים באחוזי השומן לאורך זמן אינה גבוהה.

סבולת אירובית

 מבחני מעבדה כמו צריכת חמצן מרבית (צח"מ) ומבחן הסף האנאירובי  מקובלים יותר במעקב אחרי ספורטאים בענפי סבולת אישיים (ריצה למרחקים ארוכים, גלישה על שלג למרחקים ארוכים, מרוצים ארוכים באופניים) אך בענפי ספורט קבוצתיים מקובל יותר לערוך מבחני שדה. הסיבה לכך היא שניתן באמצעותם לבחון מספר שחקנים בו-זמנית, את המבחנים ניתן לערוך במגרשי האימונים והציוד הנדרש לביצועם הוא פשוט. פותחו נוסחאות חיזוי לצח"מ מתוצאות המבחנים. מבחני השדה יכולים לשמש מדד טוב למדי להערכת שינויים בסבולת במידה שנוצרת אווירה בה הנבדקים משתדלים להגיע בהם להישג הטוב ביותר. בניגוד למבחני מהירות וזריזות הנמשכים שניות ספורות, מבחני הסבולת נמשכים מספר דקות ולא תמיד השחקנים מגלים רמת מחויבות גבוהה להגיע בהם להישג הטוב ביותר.
המבחנים המוזכרים ביותר במאמרים מהשנים האחרונות:
30-15 Intermittent Fitness Test (30-15 IFT) – במבחן זה רצים הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 40 מטר זה מזה לפי קצב המוכתב מאותות קוליים. אחרי כל 30 שניות של ריצה יש הפסקה של 15 שניות. מהירות הריצה ב-30 השניות היא 8.0 קמ"ש (18 שניות ל-40 מטר) ובכל קטע של 30 שניות היא עולה ב-0.5 קמ"ש. נרשמת המהירות הגדולה אליה הגיע כל נבחן תוך עמידה במהירות הנדרשת.  .

Yo-Yo Intermittent Recovery tests (YYIR-1 and YYIR-2) – במבחנים אלה רצים הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה לפי קצב המוכתב מאותות קוליים. אחרי כל 2X20 מטר יש הפסקה של 10 שניות. מהירות הריצה עולה בהדרגה בשלבים השונים של המבחן (אך לא אחרי כל קטע). 

 מבחנים אחרים לסבולת אירובית המוזכרים במאמרים:
 מבחן ביפ קלסי – ריצה רצופה הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה לפי קצב הוכתב מאותות קוליים. מהירות הריצה ההתחלתית היא 8.5 קמ"ש (בגרסאות מסוימות – 8.0 קמ"ש) והיא עולה ב-0.5 קמ"ש כל דקה בערך.

 מבחן Probst  - מבחן שבו יש ריצה עם שינויי כיוון במסלול שהיקפו 140 מטר. אחרי כל שתי הקפות יש מנוחה של 30 שניות ומהירות הריצה עולה.

מבחני ריצה למרחקים מסוימים כמו 1500 מטר, 2000 מטר ועוד (או מבחנים בהם מנסים לעבור את המרחק הגדול ביותר בזמן מוקצב (12 דקות, למשל).

מבחני מהירות

למרכיב המהירות יש חשיבות גדולה מאד בכדורגל. עלולה להיות שגיאת מדידה גדולה במבחנים אלה, במיוחד כאשר מדובר במדידה ידנית ולכן השיטה המקובלת ביותר היא באמצעות שעונים המופעלים על ידי תאים פוטו-אלקטריים המוצבים ב"שערים". מקובל למדוד בריצה אחת את הזמן למספר מרחקים. כך למשל בריצת 30 מטר מודדים זמנים גם ב-5, 10 ו-20 מטר.

מבחני כוח

לשינויי בכוח יש חשיבות גדולה בכדורגל ולכן בקבוצות רבות מבצעים מבחנים  פשוטים יחסית היכולים להעריך שינויים בכוח מרבי בלי לסכן יתר על מידה את הנבחנים. מבחנים המוזכרים במאמרים:
isometric mid-thigh pull – במבחן זה עומד הנבחן על פלטת כוח ומנסה למשוך כלפי מעלה מוט מקובע שאינו יכול לזוז. נמדד הכוח המופעל על הפלטה ((מבחן איזומטרי הוא מבחן בו מופעל כוח ללא תנועה).

adductor squeeze test – הנבחן שוכב על הגב עם ברכיים כפופות. בין הירכיים מוצב מכשיר מדידה והנבחן מנסה להפעיל עליו לחץ גדול ככל האפשר.

Nordic hamstring test – הנבחן עומד על ברכיו על מזרן התעמלות כשקרסוליו מקובעים חזק. לגבו מוצמד סרט מדידת מרחק. הנבדק מטה את גופו קדימה ונמדד מרחק התארכות הסרט עד שהנבדק לא מסוגל להמשיך בתרגיל. מבוצע גם כאשר הנבדק לובש חליפות עם משקלות שונות.

מבחני כוח בדינמומטרים שונים היכולים למדוד את הכוח של קבוצות שרירים שונות – בהקשר זה חושב למשל היחס בין השרירים הפושטים והכופפים של אותו מפרק כמו למשל יחס הכוח בין כופפי הירך לפושטי הירך.
חשוב לציין כי לעתים יש מתאמים נמוכים בין סוגי מבחנים שונים כמו למשל בין מבחן Nordic hamstring למבחנים איזוקינטיים של כופפי הירך, מה שמצביע על כך שהם מודדים יכולות שונות.
היתרון של מבחנים כמו isometric mid-thigh pull, adductor squeeze test ו- Nordic hamstring test הוא שפותחו בשנים האחרונים מכשירים פשוטים למדי לביצוע אמין שלהם שניתן לבצע אותם כמעט בכל חדר כושר, דבר החוסך את הצורך להגיע למעבדות מחקר.

מבחני הספק

הספק מוגדר כמכפלה של כוח במהירות. המבחנים הנפוצים ביותר הם מבחני ניתור לגובה מהמקום. בהתאם לזמן השהייה באוויר מחשב המכשיר את גובה הניתור. למבחנים אלה יש מספר גרסאות:
Squat Jump – עמדת המוצע היא עם ברכיים כפופות.

Countermovement Jump – עמדת המוצא היא עמידה ישרה. הנבדק מבצע כפיפה מהירה בברכיים ומיד מנתר למעלה.

single-leg countermovement jump – הניתור הוא על רגל אחת.

drop jump – הנבדקים עומדים על משטח מוגבה ממנו הם נוחתים ומיד מנתרים למעלה.

מבחנים מקובלים אחרים: קפיצה לרוחק מהמקום, מבחנים בהם מנסים לעבור מרחק גדול ככל האפשר במספר ניתורים (5 ניתורים על רגל אחת, למשל).

Repeated Sprint Ability

 במבחנים אלה מבצעים מספר ספרינטים עם הפסקה קצרה ביניהם ובודקים את מידת ההתעייפות. בדרך כלל מבוצעים 8-6 ספרינטים של 40-25 מטר עם הפסקות של 25-10 שניות.  למרות החשיבות הגדולה של היכולת לבצע סדרה של מאוצים בכדורגל, מבחנים אלה פחות נפוצים בקבוצות הכדורגל מאשר מבחנים ליכולות אחרות וזאת אולי מאחר שלוקח יותר זמן לבצע אותם.

זריזות

 משחק הכדורגל דורש הרבה שינויי כוון מהירים ולכן יש חשיבות גדולה להעריך יכולת זו. יש הטוענים כי זהו המרכיב החשוב ביותר המבדיל בין שחקנים ברמה גבוהה לאלה שהם ברמות נמוכות יותר. למרות זאת, נמצא במחקר אחד כי רק ב-50% לערך מהקבוצות מבצעים מבחנים כאלה. המבחנים הנפוצים הם:
מבחן 5-0-5 – במבחן זה רצים 15 מטרים, מבצעים פנייה של 180 מעלות ורצים 5 מטר לכוון הנגדי. השעון מופעל כאשר הנבדקים מגיעים לקו 10 המטרים ונעצר כאשר מגיעים אליו מהכיוון הנגדי כך שזו בעצם ריצת של 2X5 מטרים שלפניהם קטע הרצה של 10 מטרים. מקובל לבצע מבחן זה פעם אחת כאשר רגל הציר בפנייה היא ימין ופעם נוספת כשרגל הציר בפנייה היא שמאל.

מבחן ראש החץ (Arrowhead Agility test) – במבחן זה רץ הנבחן אל עבר הקונוס המרכזי המוצב 10 מטר מקו הזינוק, מקיף אותו, אז רץ לצד ימין או לצד שמאל שם מונחים קונוסים במרחק 5 מטר מהקונוס המרכזי, אחרי הקפת אחד מקונוסי הצד רץ הנבחן אל הקונוס הרחוק הנמצא 5 מטר מהקונוס המרכזי (על אותו ישר עם קו הזינוק) ואחרי הקפת הקונוס הרחוק חוזר הנבדק לקו הזינוק. נמדד זמן הריצה. מקובל לחזור על המבחן פעמיים כאשר בכל פעם הפנייה לכוון אחר.

מבחן הזריזות של אילינוי – 4 קונוסים יוצרים מלבן של 5X10 מטרים ועוד 4 קונוסים מוצבים בטור באמצע רוחב המלבן במרחק 3.3 מטר ביניהם. הנבדק מזנק משכיבה על הבטן, רץ לאורך אחת מצלעות המלבן ומקיף את הקונוס שמוצב 10 מטר מקו הזינוק, רץ לכיוון הנגדי, מבצע פנייה של 180 מעלות ורץ בסלאלום בין הקונוסים המרכזיים הלוך וחזור ואחר כך רץ הלוך וחזור לאורך קו האורך של המלבן.

Agility T-Test - ארבעה קונוסים מסודרים בצורת האות T. מקונוס הזינוק רץ הנבחן 10 יארד קדימה, נוגע בבסיס במשטח ליד הקונוס המרכזי, רץ הצידה 5 יארד, רץ לצד הנגדי 10 יארד, חוזר בריצה הצידה לקונוס המרכזי ולבסוף רץ אחורה אל קו הזינוק.
בשנים האחרונות החלו להתפתח גם מבחנים בהם יש שילוב של משימות מתוכננות עם תגובות להוראות שניתנו לנבחן תוך כדי הביצוע וזאת כדי לבחון את תגובתו לאירועים המתרחשים במשחק.

מבדקים ביוכימיים

ההתאוששות ממשחק כדורגל נמשכת מספר ימים. כדי לבקר את התהליך מבוצעים לעתים מבדקים ביוכימיים על ידי איסוף דגימות רוק, שתן ודם וניתוח סמנים להתאוששות מהמאמץ. חלק מהבדיקות המוזכרות במאמרים:
serum creatine kinase (CK) – רמתו של האנזים בדם עולה אחרי מאמץ ארוך וקשה. מאחר שיש הבדלים אישיים בריכוז האנזים חשוב להשוות את רמתו בדם בימים שאחרי המשחקים לרמתו בתקופה בה לא מבוצעים מאמצים קשים.

Serum lactate dehydrogenase (LDH) – בדומה ל-CK, גם עלייה בריכוז של אנזים זה עשויה להצביע על נזק שרירי לאחר מאמצים קשים. אנזים זה, שתפקידו לזרז את הפיכת הפירובט ללקטט, מצוי בהרבה רקמות ולכן עלייה בריכוזו בדם יכולה להיות משופעת מתהליכים המתבצעים ברקמות שונות, לאו דווקא ברקמת השריר.

מיוגלובין – רמתו של חלבון זה עולה בדם אחרי מאמץ אך אין ערך גדול למדידת ריכוזו מאחר שכבר אחרי 24 שעות ריכוזו חוזר ויורד לרמות שהיו לפני המשחק.
יש מחקרים מעטים שבהם מוזכרים אנזימים נוספים שרמתם בדם עולה אחרי מאמצים קשים אבל אין עדיין ממצאים  שיש לגביהם הסכמה רחבה בקשר לתועלת במדידה שלהם. בדיקת רמת CK היא עדיין הבדיקה הביוכימית השימושית ביותר להערכת ההתאוששות מהמאמץ.

סמני דלקת

התהליך הדלקתי הוא התהליך בו מתקן הגוף את הנזק השרירי. ישנם מספר סמני דלקת היכולים להצביע על כך שתהליך התיקון עדיין לא הושלם. ריכוזם של חלק מהסמנים עולה מיד אחרי המאמץ הקשה אך חוזר לרמה הבסיסית אחרי יום אחד ולכן יעילות המדידה היא מוגבלת בהערכת תהליך ההחלמה. הסמן שמרבים לעקוב אחריו הוא C-reactive protein (CRP) . זהו חלבון המיוצר בכבד שרמתו מגיעה לשיא כ-24 שעות אחרי המשחק ואמורה לחזור לרמת הבסיס כשלושה ימים אחריו ואי לכך יש כדאיות למדידת רמתו.

בדיקות אימונולוגיות

 קיימת השערה כי בעקבות מאמצים קשים יש פגיעה זמנית במערכת החיסון ולפיכך יש טעם לפעמים לערוך בדיקות כאלה. יחד עם זאת המחקרים שנעשו על תגובות מערכת החיסון אחרי משחקי כדורגל לא הביאו למסקנות החלטיות. כך למשל נמצא לפעמים שבעקבות משחקים יש עלייה ברמת הכדוריות הלבנות בדם ובמחקרים אחרים נמצאה דווקא ירידה ברמתן. אחד הנוגדנים שמדידתו מוזכרת במאמרים הוא אימונוגלובולין A, אך זאת כנראה בעיקר בשל הקלות היחסית שבמדידתו. לדברי מחברי המאמר נדרשת עוד עבודת מחקר כדי לקבל תמונה טובה על תגובת מערכת החיסון למאמצים גופניים והתועלת שבמדידה.

בדיקות אנדוקריניות

  מערכת ההפרשה גם היא מעורבת בתהליך ההתאוששות ממאמץ ותוארו במחקרים שינויים ברמתם של כמה הורמונים.
קורטיזול – רמתו של הורמון זה עשויה להיות גבוהה מהנורמה כ-48 אחרי משחקים, אך ממצא זה לא נמצא בכל המחקרים שבדקו את רמתו. הורמון זה מעיד על תהליכים קטבוליים, תהליכים של פירוק , לצורך הפקת אנרגיה במאמץ.

טסטוסטרון – הורמון זה הוא סטרואיד אנאבולי טבעי המעורב בבניית השרירים ובחלק מהמחקרים, אך לא בכולם, נמצאה אכן עלייה ברמתו אחרי משחקים. יש המציעים לבדוק את היחס בין טסטטוסטרון לקורטיזול כדי לבחון את היחס בין תהליכי הבנייה והפירוק בשריר. למדידת יחס זה יש חשיבות באבחון תופעת אימון יתר. נמצא כי ירידה ביחס קשורה לירידה בביצועים גופניים. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש גורמים נוספים המשפיעים על ריכוז שני הורמונים אלה כמו המחזור הפנימי היומי בגוף, כמות המים בגוף, מין הנבדק ואפילו אירועים שקרו במהלך המשחקים כולל התגובה הרגשית לתוצאות המשחקים.

עקה חמצונית

 בעקבןת תהליכי חמצון מוגברים בזמן המאמץ יש הפרה של היחס בין הרדיקלים החופשיים לנוגדי החמצון, מה שעלול לגרום לנזק לתאים. מצב כזה מכונה עקה חמצונית  .(Oxidative Stress)במאמר מפורטים כמה סמנים היכולים להעיד על התופעה.
 מבדקים ביוכימיים לא מבוצעים בדרך כלל על בסיס שבועי בקבוצות כדורגל וצוות  האימון והצוות הרפואי של הקבוצה עשוי להיעזר בהם כאשר יש חשש לבריאותם של שחקנים בודדים. עם זאת, יתכן שראוי לערוך מבדקים כאלה מספר פעמים בעונה כדי לקבל תמונה טובה יותר על בריאותם של השחקנים.

מבדקים פסיכולוגיים

מבדקים פסיכולוגיים הם פשוטים לביצוע וניתן לחזור עליהם מספר רב של פעמים. בהקשר של כדורגל  יש שני תחומים עיקריים בהם משתמשים בהם: א. הערכת התקדמות של שחקנים צעירים. כדי לזהות כישרונות נעזרים בין היתר במבדקים למוטיבציה, יכולת להתמודד עם לחצים, חוסן נפשי, מחויבות, משמעת ותכונות דומות. נדרש עדיין מחקר נוסף כדי  לקבל תמונה טובה יותר על יעילות מבחנים אלה. ב. מבחנים המעריכים מצב נפשי של ספורטאים בהקשר של עייפות, עומס אימונים והתאוששות. כמו כן, מאחר שמדובר במשחק קבוצתי משתמשים לעתים במבחנים סוציומטריים כדי לקבל תמונה על מצב היחסים בין השחקנים לבין חבריהם ולגבי בעלי תפקידים בקבוצה.

מצב רוח

 The profile of mood states (POMS)  הוא שאלון לבדיקת מצב רגשי המאופיין על ידי רגשות חיוביים ושליליים. על ידי שימוש בשאלון זה, נמצא במחקרים קשר בין התגברות רגשות של כעס וחרדה לבין ירידה בביצועים ספורטיביים של כדורגלנים. מאחר שלוקח רק מספר דקות לענות על השאלון, ניתן לחזור עליו מספר פעמים לאורך העונה ולהשוות את התוצאות למבדקים קודמים ובאמצעותו להעריך את יעילות הטיפולים בבעיות שבוצעו על צוות האימון.

The Hooper Index (HI) – שאלון שבודק תחומים כמו איכות השינה, לחץ, עייפות וכאבים גופניים ולכן עשוי לשמש מדד לאיכות ההתאוששות.

the Total Quality of Recovery (TQR) scale – שאלון פשוט המשמש להערכה של מידת ההתאוששות שלעתים מבקשים מהשחקנים למלא אותו לפני האימון הבא. השחקנים מתייחסים בשאלון  למדדים שונים ב-24 השעות האחרונות שיש להם קשר להתאוששות כמו תזונה, צריכת נוזלים, שינה, מנוחה, שחרור ממתחים, תמיכה נפשית וביצוע תרגילים שאמורים לעזור לתהליך ההתאוששות כמו תרגילי גמישות או פעילויות גופניות לא מאומצות אחרות העשויות לתרום להתאוששות.

Recovery-Stress Questionnaire for Athletes (RESTQ-Sport) – שאלון שמטרתו לבדוק שינויים בהתאוששות ובלחצים ועשוי לעזור לנתר מצבים של חשש מאימון יתר.
מוכנות אחרי חזרה מפציעות -  לחזרה לאימונים ולמשחקים אחרי היעדרות מהם בשל פציעות עשויים להיות גם היבטים נפשיים ולשם כך פותחו מספר כלי אבחון. הרלבנטיות של כלים אלה  המפורטים במאמר לא ברורה עדיין די צורכה. אחד הכלים שמחברי המאמר ממליצים לבחון את השימוש בו הוא 
the Psychological Readiness of Injured Athlete to Return to Sport (PRIA-RS) scale

מבדקים להערכת הסיכון לפציעות

מאחר שלפציעות יש השפעה גדולה על הקריירה של הכדורגלנים יש חשיבות גדולה במניעה שלהן. פותחו כלים שונים העשויים לנבא סיכויים לפציעות.
The Functional Movement Screen (FMS) – המבדק כולל ביצוע 7 תרגילים פשוטים. בכל אחד מהתרגילים מוערך הביצוע בסקלה של 0 עד 3. קיימת הנחה שציון מתחת ל-14 מנבא סיכון גבוה יותר לפציעות. יש מחקרים שאכן מצאו קשר כזה אך באחרים נמצאה איכות ניבוי נמוכה לפציעות של כדורגלנים.

the Soccer Injury Movement Screen (SIMS) – מבחן שפותח עבור כדורגלנים בדומה ל-FMS. הקשר בין תוצאות מבחן זה לבין הסיכון לפציעות נמצא נמוך מאד.

 hamstrings to quadriceps strength ratio(the H:Q ratio) -  מבחן הבודק את חוזק השרירים הכופפים של הברך (המסטרינגס) יחסית לחוזק של פושטי הברך (שריר ארבעת הראשים, קוודריספס). המבחן מבוצע על ידי מכשירים איזוקינטיים או מכשירים דינמומטרים ייעודיים. הוא אמור לנבא סיכויי פציעה בהמסטרינגס ובברך. למרות שהוא נמצא כבעל יעילות מסוימת בענפי ספורט אחרים, לא ברור אם רלוונטי לכדורגל.

מבחני טווח תנועה

מבחנים הבודקים את טווח התנועה במפרקים שונים. מבחנים אלה נפוצים מאד באקדמיות לכדורגל. יש מספר מחקרים שמצאו קשר בין חלק ממבחנים אלה לבין סיכויים לפציעות. נמצא למשל קשר בין יכולת נמוכה של הרחקת הירך הצידה ושל כפיפת הירך (הרמת רגל ישרה כלפי מעלה) לבין סיכון לפציעות ברגליים. מצד שני לא נמצא קשר בין טווחי תנועה  של כף הרגל בתנועות שונות (כפיפה גבית, כפיפה כפית, סבוב פנימה והחוצה) ובין הסיכון לפציעות בכף הרגל ובקרסול.
מקובל גם לערוך  מבחנים לגמישות כמו Sit-and-Reach Test (כפיפה לפנים בישיבה עם רגליים ישרות) כדי להעריך גמישות בירכיים. לא ברורה מידת הקשר של תוצאות מבחן זה ומבחני גמישות דומים לסיכויי הפציעות בירך ובקרסול.

מבחני שווי משקל

The Star Excursion Balance Test (SEBT) –הנבדק עומד על רגל אחת ומנסה לגעת עם כף רגלו האחרת רחוק ככל האפשר ב-8 נקודות סביב גופו. נמצא קשר בין תוצאות מבחן זה לבין סיכויים לפציעות  אך ייתכן שפציעות קודמות בקרסול משפיעות על תוצאות מבדק זה. ידוע שאחד מהמנבאים לפציעות הוא היסטוריות הפציעות של הכדורגלן ולכן לא ברורה  תרומתו של המבחן לסיכויי פציעות חוזרות.

The Y-Balance Test (YBT) – מבחן דומה ל-SEBT הבודק את יכולת ההגעה של כף הרגל החופשית בשלושה כיוונים. לא מרבים להשתמש בו בקבוצות כדורגל כנראה בשל יכולת נמוכה של ניבוי פציעות.

מבחן יעילות נחיתה The Landing Error Scoring System (LESS) -  מבחן שפותח כדי לנבא סיכוי פציעה ברצועה הצולבת הקדמית של הברך. נדרש עוד מחקר נוסף כדי להעריך את מידת יעילותו למטרה אליה פותח.

מבחנים ביו-מכניים

 במבחנים אלה נעשה ניתוח התנועה באמצעות ניתוח צילום של תנועות מסוימות שיש להן רלוונטית לכדורגל. אחד הכלים האלה הוא Sprint Mechanics Assessment Score (SMAS). מבחן זה מנתח את טכניקת הספרינט מ-12 היבטים שונים כשההנחה היא שטכניקה גרועה של ריצה מעלה את הסיכון לפציעה. ניתן להשתמש גם במבחן זה כחלק משורה של מבחנים אבל ייתכן שיעילותו גדולה ביותר ככלי להערכת שיפור מהירות הריצה.

מבחני מיומנות ספציפיים לכדורגל

אלה המבחנים בעלי החשיבות הגדולה ביותר להערכת ההתקדמות של שחקנים צעירים. המחברים מצאו 226 מבחנים הבודקים מיומנויות כדורגל דבר המצביע על כך כי קיימת אי הסכמה בין אנשי המקצוע על המיומנויות החשובות ביותר. הם מפרטים כמה מהמבחנים שזוכים לאזכור רחב במקורות השונים.

יכולת כדרור
UGent Dribbling Test   - במבחן זה רץ הנבחן פעם ראשונה ללא כדור במסלול מעגלי הכולל פניות ובפעם השנייה עובר את אותו המסלול תוך כדרור כדורגל. מחושב הפרש הזמנים בין שני הניסיונות.

Shuttle Sprint and Dribble Test – ריצת 3X30 מטר ללא כדור ואחר כך ריצת אותו מסלול עם כדרור.

Shuttle Sprint and Dribble Test – ריצת סלאלום ל-30 מטר פעם אחת ללא כדרור ופעם אחת עם כדרור כדורגל.
יש מחקרים שמצאו קשר בין מבחני כדרור כאלה לבין ההתקדמות לרמות גבוהות יותר בכדורגל.

דיוק במסירות ובבעיטות
Loughborough Soccer Passing Test (LSPT)  ו- The Loughborough Soccer Shooting Test (LSST) – מבחנים שפותחו באוניברסיטת Loughborough באנגליה לבדיקת דיוק במסירות ובבעיטות. הנבחנים עומדים במרכז  מתחם המוקף מכל צדדיו במטרות ועליהם לבצע פעולות של מסירה או בעיטה למטרות בכוונים שונים לפי הוראות הבוחנים.

the 356 Soccer Shooting Test (356-SST)  - מבחן בעיטות לשער כדורגל מ-16 מטר. נבדקים בו שלושה מרכיבים: הדיוק בבעיטה לחלק של השער אליו מבקשים לבעוט, מהירות הכדור אחרי הבעיטה ואיכות הבעיטה.

סימולציות משחק
מאמנים רבים סבורים כי לבדיקת יכולות ספציפיות במנותק מהמשחקים יש חשיבות מוגבלת והם נעזרים בתהליכי הערכת השחקן גם במשחקונים על שטח קטן כדי להעריך את פעולות השחקן במצבים לא צפויים המתפתחים במהלך המשחקים.

טסטים גנטיים

חקרים העוסקים במדע התורשה (גנטיקה) זיהו גנים שיש להם קשר ליכולת ספורטיבית. מחברי המאמר כותבים כי קיימת הערכה כי היכולות של שחקני הכדורגל נקבעות ב-66% ממרכיבים גנטיים. המאמר מביא טבלה שבה מופיעים רשימת גנים שנמצא קשר ביניהם לבין יכולות ספורטיביות. מדובר בגנים שקשורים למרכיבי כושר כמו מהירות, כוח, סבולת וקואורודינציה אבל גם כאלה שנקשרו ליכולת משחק ואפילו לסיכון לפציעות. למרות ההתקדמות הגדולה במחקר הגנטי  אין עדיין מספיק מידע על הגנים הנדרשים להצלחה בכדורגל, אך ייתכן שבעתיד יכללו מבחנים גנטיים במכלול המבחנים לזיהוי כישרונות ולסיכון לפציעות.

סיכום

טבלה מספר 1 מסכמת את התחומים העיקריים עוסקים המבחנים ואת המטרות שהם מתאימים להן

הערות לסיכום

•    בחירת הטסטים לקבוצות כדורגל מושפעת ממספר גורמים: עלות המבדק, הזמן הנדרש לביצועם, הציוד הנדרש לביצוע, מיומנות צוות הבודקים והחשוב ביותר – הרציונאל העומד מאחורי ביצוע המבחן.

•    מבחנים פשוטים שניתן לבצע באותם באופן שגרתי בלי שיפריעו יותר מדי לשגרת האימונים מועדפים על ידי צוות האימון  והצוות הרפואי של הקבוצות. כמו כן יש עדיפות למבחנים בהם ניתן לבחון מספר שחקנים בו-זמנית.

•    רוב המבחנים המוזכרים במאמרים מתייחסים לגברים בלבד. ראוי שתינתן תשומת לב גם לפיתוח מבחנים ונורמות עבור כדורגלניות בגילים השונים.

מקור:

Hall, E.C.R.; John, G.; Ahmetov, I.I. Testing in Football: A Narrative Review. Sports 2024, 12, 307. https://doi.org/10.3390/sports12110307

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.