יורם אהרוני | כושר גופני | 05/03/2023

כושר גופני של ילדים ובני נוער בגרמניה בין 2003 ל-2017

שיטת המחקר

בגרמניה מתבצע מחקר בשם MoMo העוקב לאורך שנים אחרי תוצאות מבחני כושר גופני של ילדים ובני נוער במדינה. במאמר זה נערכה השוואה בין ממוצעי ההישגים במדינה ב-10 מבחני כושר גופני ב-3 פרקי זמן: 2006-2003, 2012-2009 ו-2017-2014.
המבחנים
W170– במבחן זה דוושו הנבחנים על אופניים ארגומטריים. בכל 2 דקות הועלתה ההתנגדות, חושב ההספק ונמדד הדופק. מתוצאות מבחן זה נעשתה הערכה של ההספק בדופק 170. הספק גבוה יותר מעיד על כושר גופני אירובי גבוה יותר.  למבחן זה שתי תכונות חשובות: א. הוא מבצע הערכה של יכולת אירובית במבחן המסתמך על משתנה פיזיולוגי (דופק במאמץ תת-מרבי) ולכן לתוצאות אין קשר למוטיבציה של הנבדקים במבחן. ב. הערכת הסבולת מתבצעת במבחן תת-מרבי, וזאת בניגוד למבחני סבולת מרביים כמו  מבחני ריצות למרחקים של 2000-600 מטר, העלולים לגרום לתחושת אי נוחות אצל הנבדקים.
קפיצה לרוחק מהמקום
שכיבות סמיכה ב-40 שניות
זמן תגובה – נמדד הזמן ללחיצה על כפתור לאחר הבחנה שנדלקה נורית.  לכל נבחן ניתנו 10 ניסיונות ונלקח בחשבון הזמן החציוני של 7 הזמנים הטובים ביותר.
קפיצות הצידה – מספר קפיצות בשתי רגליים מצד לצד במשך 15 שניות.
הליכה אחורה על קורות שיווי משקל – הנבדקים הלכו  אחורה על קורות שאורכן 3 מ'. רוחב הקורות היה 3, 4.5 ו-6 ס"מ. על כל קורה הותרו לכל היותר 8 צעדים. בכל קורה בוצעו שני ניסיונות. נמנה מספר הצעדים בלי ליפול מהקורות.
עמידה על רגל אחת – הנבדקים עמדו על רגל אחת על קורה ברוחב 3 ס"מ  ובגובה 7 ס"מ, למשך דקה  אחת, בעיניים פקוחות. נמנה מספר הנגיעות של הרגל האחרת במשטח.
 מבחן גמישות – כפיפה לפנים בעמידה על משטח מוגבה. תוצאה של 0 משמעותה נגיעה במשטח. תוצאה מעל אפס משמעותה שאצבעות הידיים נגעו מתחת לגובה המשטח ותוצאה במספר שלילי מבטאת את מרחק האצבעות מהמשטח אצל אלה שלא מצליחים לגעת במשטח.
זמן נעיצת 25 פינים בלוח – את הפינים היה צריך לנעוץ אחד אחד בחורים בלוח מתכת בזמן הקצר ביותר. החוקרים רואים בזה מבחן קואורדינציה בלחץ זמן.
מעקב אחרי קו – לנבדקים ניתן עט אלקטרוני והם היו צריכים לעקוב אחרי קו המסומן על משטח מבלי לגעת במשטח.
מבחן W170 ומבחן שכיבות הסמיכה נערכו החל מגיל 6, שאר המבחנים נערכו החל מגיל 4.
פעילות גופנית
הוערכה מתוך שאלונים. ילדים צעירים שאינם יודעים לקרוא מילאו את השאלון בעזרת הוריהם בנוכחות אחד החוקרים. מתוצאות השאלונים חושבו מספר הימים בהם עמדו התלמידים בהמלצה להיות פעילים באופן מתון עד נמרץ לפחות 60 דקות ביום. מהשאלונים חושב גם המצב הסוציו אקונומי (SES). החישוב לקח בחשבון את הכנסת ההורים, השכלתם וסוג העיסוק של כל אחד מהם. בכל אחת מהקטגוריות היה סולם של 7 דרגות והמצב הסוציו אקונומי היה סכום של הדירוגים ב-3 הקטגוריות. סכום של 8-3 הוגדר כנמוך, סכום של 14-9 כבינוני וסכום של 15 ומעלה כגבוה.

תוצאות

ממוצעי התוצאות של הבנים (גילאי 4 עד 17)  מוצגים בטבלה מספר 1
 

טבלה 2 מביאה את תוצאות הבנות

טבלה מספר 3 מביאה ממוצעים של משתנים נוספים שנאספו במחקר לגבי הבנים

 המונח "פעילות גופנית נוספת בבית הספר" מתייחס לדקות פעילות גופנית בבית הספר מעבר לשעות החובה. בגרמניה יש מגמה של מעבר לימי לימודים ארוכים ובחלק מבתי הספר מוצעים גם חוגי ספורט בשעות אחה"צ.
טבלה מספר 4 מביאה נתונים נוספים לגבי הבנות

המחברים מביאים גם את הממוצעים ב-4 שכבות גיל: 5-4 שנים, 10-6 שנים, 13-11 שנים ו-17-14 שנים. בטבלה מספר 5 מובאים כאן הממוצעים לגבי הבנים בקבוצת הגיל 17-14 שנים.

טבלה מספר 6 מביאה את התוצאות של הבנות בקבוצת הגיל 17-14 שנים

דיון בתוצאות

באופן כללי המחברים רואים עלייה קלה בהישגים בין  תקופת המדידה הראשונה (2006-2003) לתקופת המדידה השנייה (2012-2009) ומגמה של התייצבות ההישגים בתקופת המדידה השלישית (2017-2014). את המגמה של השיפור בהישגים בין שתי תקופות המדידה הראשונות זוקפים המחברים בעיקר להגברת ההשתתפות בפעילות באגודות ספורט. בין שתי תקופות אלה עלה ממוצע הדקות השבועי לבנים בפעילות באגודות הספורט מ-109 ל-135 ואצל הבנות מ-67 ל-93. במרכיבים אחרים שהיו יכולים להשפיע על הכושר כמו BMI, לא חל שינוי גדול. הקבוצה שתרמה הכי הרבה לשיפור הכללי בהישגים הייתה של תלמידי בתי הספר היסודיים. כך למשל בקבוצת הגיל 10-6 שנים היה שיפור קטן בממוצע ההישגים של הבנות בשבעה מבחנים ובשלושה המבחנים האחרים לא היה שינוי מובהק. הבנים באותה קבוצת גיל התקדמו מעט ב-6 מבחנים וב-4 מבחנים לא חל שינוי מובהק.
בהשוואה לנתונים ממדינות אחרות מציינים החוקרים כי ממוצעי ההישגים של הבנות והבנים בגרמניה בקפיצה לרוחק  מהמקום בגיל 17-15 הם מעט מתחת לאלה שפורסמו לגבי מדינות אחרות אם כי ההבדלים הם קטנים. בשאר המבחנים קשה לעשות השוואה כי  אין הרבה נתונים על מבחנים אלה ממדינות אחרות.
מתוצאות מחקר זה אפשר להסיק כי ירידת הכושר של בני הנוער לאורך השנים עליה דווח ממדינות רבות אינה גזירת גורל. כאשר המדינה נוקטת צעדים יעילים לעידוד עיסוק  של ילדים ובני נוער בספורט, אפשר למנוע אותה.

מקור:

    Anke Hanssen-Doose, Claudia Niessner, Doris Oriwol kvxhe fh hrhs,, Klaus Bös, Alexander Woll & Annette Worth (2021) Population-based trends in physical fitness of children and adolescents in Germany, 2003–2017, European Journal of Sport Science, 21:8, 1204-1214, DOI: 10.1080/17461391.2020.1793003

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.