דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 24/03/2025

כושר גופני של תלמידים בליטא בשנים 2022-1992


תקציר מאמר שהופיע ב- Journal of Epidemiology and Community Health

(בתמונה:בית ספר בליטא)


שיטת המחקר


החוקרים ניתחו תוצאות מבחני כושר גופני של תלמידים שהתקיימו בליטא בשנים 1992, 2002, 2012 ו-2022. מספר בתי הספר שנדגמו היה 14 ב-1992 וב-2002, 19 ב-2012 ו-42 ב-2022.  מתוך 22,308 תלמידים שביצעו את המבחנים לא נלקחו בחשבון תוצאות של 4120 מהסיבות הבאות: א) הם היו צעירים מגיל 11 או מבוגרים מגיל 17 ולכן אי אפשר היה להשוות אותם לנורמות באירופה הקיימות רק לטווח הגילים 17-11 שנים (היו 2145 כאלה). ב) לא נמדדו הגובה והמשקל שלהם והם לא ביצעו לפחות אחד ממבחני הכושר (1975 תלמידים).  המדגם הסופי כלל 9009 בנות ו-8909 בנים בטווח הגילים 17-11: 5624 תלמידים ב-1992 (1.5% מאוכלוסיית בני 17-11 במדינה), 4880 תלמידים ב-2002 (1.3%), 4542 תלמידים ב-2012 (1.9%) ו-2872 תלמידים ב-2022 ( 1.5%). 
מבחני הכושר הם מבחני Eurofit המבוצעים במדינות רבות באירופה. המבחנים כוללים:
מבחן פלמינגו – מבחן לשווי משקל. הנבדקים עומדים על רגל אחת על קורת שוויי משקל נמוכה כשרגלם האחרת כפופה ומוחזקת ביד. נמנה מספר היציאות משווי משקל עד להשלמת 60 שניות במצב הסטטי (בכל פעם שהנבחן יוצא משווי משקל השעון נעצר כך שהמבחן לוקח בערך 10 דקות). נמנה מספר היציאות משווי משקל או עזיבת היד את הרגל.


Plate tapping – מבחן למהירות ידיים וקואורדינציה. שתי דיסקיות מונחות על שולחן במרחק 60 ס"מ זו מזו. הנבחן מניח יד אחת ביניהן ומעביר מהר ככל יכולתו את ידו האחרת בין הדיסקיות עד להשלמת 25 מחזורים (50 נגיעות). נמדד הזמן להשלמת 25 מחזורים.


מבחן גמישות Sit-and-reach – הנבדקים יושבים על המשטח עם רגליים ישרות כשכפות רגליהן צמודות לתיבה הנתמכת בקיר. הם כופפים לאט קדימה ומחזיקים במצב הסופי למשך שתי שניות. הגעה לתיבה שווה באופן שרירותי ל-15 ס"מ כך שאם התלמיד עצר למשל כשקצה אצבעות ידיו במרחק 7 ס"מ על התיבה הציון שלו הוא 22 ס"מ.


קפיצה לרוחק מהמקום


שכב-שב ב-30 שניות – הנבדקים שוכבים על הגב על המשטח עם ברכיים כפופות והרגליים אחוזות כל ידי חבר. עולים משכיבה לישיבה עד לנגיעת המרפקים בברכיים וחוזרים לשכיבה. נמנה מספר הביצועים ב-30 שניות. 


זמן תלייה על מתח  במרפקים כפופים – הנבדקים מתחילים בתלייה על מתח באחיזה עלית כשהסנטר שלהם בגובה המתח ועליהם לנסות להחזיק כמה שיותר זמן בתלייה. כאשר קו העיניים יורד ומגיע לקו המתח, הבוחנים עוצרים את השעון.


מבחן זריזות 5X10 מטר – שני קונוסים מונחים במרחק 5 מטר זה מזה. על הנבדקים לבצע חמישה מחזורי ריצה הלוך ושוב בין הקונוסים (50 מטר). בכל פעם שהם מגיעים לקונוס עליהם לעבור אותו עם שתי הרגליים ואז להסתובב ולרוץ אל הקונוס האחר. נמדד הזמן להשלמת התרגיל. 


מבחן ביפ – על הנבדקים לרוץ הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה בקצב המוכתב להם על ידי אותות קוליים (ביפים). מהירות הריצה בדקה הראשונה הייתה 8.0 קמ"ש, בדקה השנייה 9.0 קמ"ש ובהמשך המבחן הועלתה מהירות הריצה ב-0.5 קמ"ש בכל דקה. כל דקה של ריצה מהווה שלב במבחן. נמנה מספר השלבים שהשלימו הנבדקים עד שלא היו יכולים לעמוד בקצב. 


תוצאות


בטבלה מופיעים הממוצעים של הבנות והבנים אחרי תקנון לגיל, מין וממדי גוף (BMI)

מבחן

בנות

בנים

פלמינגו (שגיאות בדקה)

10.7

11.0

Plate tapping (שניות)

12.7

12.6

Sit-and-reach (ס"מ)

24.3

20.2

רוחק מהמקום (מטר)

1.62

1.92

שכב-שב (חזרות ב-30 שניות)

23.2

26.1

זמן תליה על מתח (שניות)

11.5

24.9

10X 5 מטר (שניות)

22.0

20.6

ביפ (דקות)

4.4

6.3

 

מגמות בין 1992 ל-2022


BMI (משקל חלקי גובה בריבוע) – עלייה בינונית לאורך התקופה, כלומר משקל הגוף עלה יחסי לגובה.


פלמינגו – מגמה של שיפור בתוצאות, בינונית בגודלה.


5X10 מטר – מגמה של שיפור בתוצאות, זניחה בגודלה


Plate tapping – מגמה של ירידה בהישגים, קטנה בגודלה


Sit-and-reach – מגמה של ירידה בהישגים, קטנה בגודלה


שכב-שב - מגמה של ירידה בהישגים, קטנה בגודלה


זמן תליה על מתח– מגמה של ירידה גדולה בהישגים


ביפ – מגמה של ירידה גדולה בהישגים


רוחק מהמקום – מגמה של ירידה בהישגים, קטנה בגודלה


 ממצא נוסף של המחקר היה שינוי בפיזור ההישגים. באופן כללי ניתן לומר שבמרבית המבחנים שני הקצוות התרחקו מן המרכז. המשמעות היא שהתוצאות של אלה שמתחת לאחוזון 20 נעשו חלשות יותר ואצל התלמידים באחוזים הגבוהים הייתה עלייה בהישגים או ירידה מתונה יותר בהם. הירידה בהישגים של התלמידים באחוזונים הנמוכים נמצאה גם במחקרים אחרים.  לדעת החוקרים היא משקפת גם תהליכים סוציו-אקונומיים בחברה בליטא שבה העשירים נעשים עשירים יותר ומוחמר מצבם של העניים. כתוצאה מכך יש לתלמידים מהמעמדות הגבוהים יותר אפשרויות לעסוק בפעילות גופנית ובספורט ולבני המעמדות הנמוכים יש פחות אפשרויות כאלה.
ראוי לציין שיש מבחנים בהם קשה מאד לקבוע הישגים חלשים יותר מאחר שממילא  יש כאלה שההישגים שלהם קרובים לאפס וזאת בשל אופי המבחן. כך קרה למשל במבחן זמן תלייה על מתח. במבחן זה יש כאלה שלא מצליחים כלל להחזיק בעמדת המוצא ולכן נרשם להם זמן קרוב לאפס. גם במבחן ביפ יש כאלה הקובעים תוצאות נמוכות מאד שקשה לקבוע נמוכות מהן. לעומת זאת, במבחני סבולת אירובית כמו ריצת 2000 מטר, רואים לא פעם ירידה גדולה מאד בהישגים של בעלי ההישגים החלשים כי במבחנים אלה הירידה בהישגים אינה מוגבלת בגודלה.
מאחר שהתוצאות תוקננו גם לגבי ה-BMI נראה שהירידה בהישגים מושפעת מגורמים אחרים כמו אולי הפחתה בפעילות הגופנית ומוטיבציה נמוכה יותר להישגים במבחני כושר גופני. החוקרים מציינים כי מחקר אחר שנעשה בליטא מצא ירידה של 5.5% בשיעור הילדים העומדים בהמלצות הבין לאומיות לפעילות גופניות בין 2002 ל-2014. התוצאות של מבחני 2022 קרוב לוודאי שהושפעו, לפחות במידה מסוימת, מההגבלות על פעילות גופנית בתקופת מגפת הקורונה.
לדעת החוקרים, ייתכן כי השיפור בהישגים במבחן שווי המשקל, נובע בחלקו מהפופולריות של שימוש במכשירים כמו סקייטבורד, קורקינטים, טרמפולינות ומכשירים דומים. 


מקור:


Emeljanovas A, Mieziene B, Venckunas T, et al. Trends in physical fitness among Lithuanian adolescents aged 11–17 years between 1992 and 2022. J Epidemiol Community Health 2025;79:288-294.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.