איציק בן מלך | ספורט הישגי | 20/05/2024

ניהול עומסים בספורט, חלק טז'

תקציר ניר עמדה
ריכוז: ד"ר איציק בן מלך 
                                    אלול תשפ"ב, ספטמבר 2022

את ניר העמדה המלא אפשר לקרוא בכתובת:

https://www.wincol.ac.il/?item=59374&section=2580

הצפיפות בתחרויות בכדורגל עילית

יוהן טוריחו

בעידן הנוכחי, צפייה בכמה משחקים של הקבוצה האהודה עליך באותו השבוע, לעיתים אף בשלושה משחקים בשבוע, במשך כמה שבועות ברצף, היא תופעה נפוצה. ללוח התחרויות השנתי המאפשר זאת יש השלכות פיזיות ונפשיות על השחקן. 
בשלב זה של התפתחות הכדורגל בימינו הוא מכוון ומונחה להשגת ביצועים מיטביים מהקבוצה לשם הפקת רווחים כלכליים גדולים. המשחקים נערכים בתדירות גבוהה התובעת מן השחקנים מאמצים גופניים ופסיכולוגיים גבוהים מאוד. כל זאת וכן הדרישות הגופניות העולות מדי שנה (Dupong G and al., 2010), מעלים מאוד את הסיכון לפציעה של הספורטאים שלנו.

זמן ההתאוששות אחרי משחק

להלן יוצג ניתוח מעמיק של זמני ההתאוששות לאחר המשחק. בעקבות מחקרים שבוצעו (Ekstrand and al., 2004 ורבים נוספים), אפשר ללמוד כי הזמן הנחוץ להתאוששות מספקת בין משחקים, גם אם מדובר בהתאוששות חלקית, הוא 72 שעות בין משחק למשחק. עם זאת, גם בתקופת התאוששות זו, היכולות השונות של שחקנים רבים לא יחזרו להם באופן מלא. הביצועים של הספורטאים יפחתו, והסיכון לפציעה יגדל ככל שזמן ההתאוששות בין המשחקים הוא קצר יותר. לכן, ההמלצה להתאוששות מלאה היא בין 96 ל-120 שעות. 

אין מחקרים המלמדים על התאוששות נפשית. עם זאת, מניסיוני האישי, המבוסס על השתתפותי במשחקים שהמתח התחרותי בהם גבוה, כמו תחרויות בין-לאומיות, כאשר שחקנים משחקים נגד קבוצות מקומיות, רמת העוררות שלהם נמוכה במידה רבה מזו שבמשחקים נגד קבוצות בין-לאומיות. זאת מאחר שלכל סביבה יש השפעה שונה על הדינמיקה של המשחק בה. 
מניסיוני האישי, המבוסס על אימון קבוצות שהיו להן עד ארבעה מפעלים תחרותיים בעונה, וששיחקו יותר מ-60 משחקים רשמיים, בתדירות תחרויות גבוהה מאוד – העומס החיצוני שהשחקנים היו נתונים לו ושנמדד על פי מדדי עייפות אקוטיים וכרוניים היה גבוה מאוד. זאת מנתונים שקיבלנו משאלוני הרווחה הניתנים לשחקנים מדי יום. 
מבין השיטות שהשתמשנו בהן כדי להתמודד עם הביקוש התחרותי הגבוה, העדפנו שתיים. הראשונה היא התאמת התזונה בפרק הזמן של עד 24 שעות לאחר המשחק, לצרכיו של כל שחקן. השנייה היא מנוחה, הקפדה על כמות השינה ואיכות השינה, מתוך מחשבה ששתי שיטות אלה מסייעות מאוד להתאוששות נכונה של השחקן. 
בנוסף, יישמנו שיטות רבות אחרות להתאוששות לאחר משחק, כגון קריותרפיה (Cryotherapy), התאוששות אקטיבית, מתיחות, שיטות דחיסה לגפיים התחתונות, גירוי חשמלי ועיסוי, אף על פי שאין בספרות ראיות מדעיות שמוכיחות כי שיטות אלה יעילות (Shona L. Halson, 2015). 

עומס על שחקנים שלא שותפו במשחק

 בתקופות שבהן תכיפות התחרויות רבה, אל לנו לשכוח את השחקנים שאינם משתתפים במשחקים או את אלה שמשתתפים בהם למשך זמן קצר. כאשר תדירות המשחקים גבוהה, אין לנו זמן לצבור עומסי עבודה בהדרגה, משום כך עלינו למדוד את העומסים ולפצות על העבודה ששחקנים אלו לא ביצעו ביום המשחק. עלינו לתכנן עבורם אימון מפצה שמצד אחד יש בו די עומס, כדי לשמור על רמות ביצועים הדרושות למשחקים הבאים, ומצד אחר לא להעמיס עליהם יותר מדי, כיוון שהתכיפות הרבה של המשחקים אינה מאפשרת לנו לקיים אימונים שיש בהם רמות עומס גבוהות. 
כדי לבצע זאת, אנו שולטים בעומסי העבודה באופן מותאם כדי ליצור איזון בחלוקת זמן המשחק, כל עוד הצרכים הטקטיים של הקבוצה מאפשרים זאת. בנוסף, כדאי לבצע אימון קצר מיד לאחר המשחק, שמבוסס על תוכן עצבי-שרירי. ביום שלמוחרת המשחק, התמקדתי במשימות אירו-אנאירוביות ובמשימות מסוימות עם הכדור. בדרך זו, נוכל לפצות על המחסור באימונים ולהימנע מירידה בביצועים של שחקנים אלה. 

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.