יורם אהרוני | ספורט הישגי | 26/11/2023
השפעת השתתפות בתוכניות לטיפוח כישרונות בספורט על ההישגים בתחרויות לנוער ובתחרויות לבוגרים
תקציר מאמר שהתפרסם ב- Sports Medicine
שיטת המחקר
החוקרים ביצעו מטא אנליזה של מחקרים שבדקו הצלחה בתחרויות לנוער ובתחרויות לבוגרים של ספורטאים צעירים שהשתתפו בתוכניות לטיפוח כישרונות בספורט (סגלים לאומיים לגילאים צעירים בענפי ספורט שונים, אקדמיות לטיפוח כישרונות ספורט וכדומה). נמצאו 29 מחקרים בנושא שדיווחו על תוצאות מ-51 מדגמים. המאמרים התפרסמו בין השנים 2009 ו-2022. במדגמים נכללו 6233 ספורטאים (82% מהם גברים). הספורטאים היו מ-9 מדינות: קנדה, דנמרק, גרמניה, אירלנד, מלזיה, הולנד, פורטוגל, ספרד ובריטניה. 68% מהם עסקו בענפי ספורט קבוצתיים (כדורסל, קריקט, הוקי שדה, כדוריד, הוקי קרח, כדורגל, כדורעף) ו-32% עסקו בענפי ספורט אישיים (התעמלות מכשירים, בדמינטון, סיוף, החלקה אמנותית, ג'ודו, אופניים, שחייה, טניס, אתלטיקה).
כל הספורטאים שבמדגם היו במסגרת לטיפוח מצטיינים בספורט בגיל הנוער. לגבי 4677 צוין במחקרים הגיל בו הם נכללו לראשונה בסגל למצטיינים ולגבי 1830 ספורטאים צוין במחקרים הגיל בו הם הצטרפו לאקדמיות למחוננים בספורט.
ממצאים
הממצא העיקרי של המחקר היה שלגיל ההצטרפות למסגרות למצטיינים הייתה השפעה שונה על הצטיינות בגילאי הנוער והבוגרים: ככל שהספורטאים הצטרפו למסגרות בגיל צעיר יותר, תוצאותיהם בגיל הנוער היו טובות יותר. לעומת זאת, ככל שהספורטאים הצטרפו למסגרות בגיל מאוחר יותר, הישגיהם כבוגרים היו טובים יותר. הממצאים האלה היו עקביים בענפי הספורט השונים, באקדמיות לספורט ובסגלי נוער למחוננים וגם ברמות השונות של ההישגים (רמה בין לאומית, רמה לאומית ו-"רמה אזורית"), כלומר בכל רמת הישגים אלה שהצטיינו כנערים הצטרפו למסגרות מוקדם יותר ואלה שהצטיינו כבוגרים הצטרפו למסגרות מאוחר יותר. המצטיינים בגיל הנוער (יחסית לאלה שהגיעו להישגים פחות טובים בגיל הנוער) התחילו לעסוק מוקדם יותר בענף הספורט בו התמחו, צברו יותר שעות אימונים בענף הספורט בו התמחו ופחות שעות אימונים בענפי ספורט אחרים והשיגו "ציוני דרך" מוקדם יותר (תואר אזורי ראשון, תואר לאומי ראשון, תואר בין לאומי ראשון). לעומתם, המצטיינים כבוגרים (לעומת אלה שהישגיהם היו פחות טובים כבוגרים) התחילו לעסוק בענף הספורט בו התמחו בגיל מאוחר יותר, צברו בגיל הנוער פחות שעות אימון בענף בו התמחו ויותר שעות אימון בענפי ספורט אחרים והגיעו ל"ציוני הדרך" בגיל מבוגר יותר. במחקרים השונים נמצאו מתאמים גבוהים למדי (0.63<|r|<0.80) בין המנבאים השונים להצלחה: גיל התחלת העיסוק בענף ההתמחות, כמות האימון בענף הספורט בו התמחו הספורטאים, כמות האימונים בענפי ספורט אחרים והגעה ל"ציוני דרך".
החוקרים מדגישים כי הממצאים לא יוצאים כנגד השתתפות במסגרות לטיפוח ספורטאים מצטיינים מאחר שכל הספורטאים שבמדגם השתתפו בגיל כזה או אחר בנוער למסגרות האלה. מה שכן אפשר להסיק מהממצאים הוא שלהתחלה מוקדמת מאד של אימוני התמחות יש קשר להצלחה בגיל הנוער אבל לא להצלחה בגיל הבוגרים. ההגדרה של גיל צעיר מאד שונה כמובן בין ענפי הספורט השונים. יש ענפים שבהם ספורטאים זוכים בתארי אליפות עולם לבוגרים עוד לפני גיל 18 (שחייה, התעמלות, החלקה על קרח, קפיצות למים, סקייטבורד) ובענפים אחרים זכייה בתארי אליפות עולם לבוגרים לפני גיל 18 (או השתתפות בסגל הלאומי לבוגרים בענפים הקבוצתיים) היא נדירה.
המלצות החוקרים
• לדחות את גיל הכניסה למסגרות לטיפוח המצטיינים בענף ספורט מסוים ולאפשר לספורטאים יותר שנים של עיסוק פחות תובעני בספורט במועדונים מקומיים ואולי גם בכמה ענפי ספורט.
• ההישגים בגיל צעיר כמו תוצאות ממבחני כושר או הישגים בענפי הספורט לא מנבאים הצלחה כבוגרים ולכן הם לא יעילים במיון קבלה למסגרות לטיפוח מצטיינים בספורט. מעבר לכך. מיון למסגרות לפי הישגים, עלול לגרום לאלה המעוניינים בכך שהספורטאים יתקבלו אליהן (הספורטאים עצמם, הוריהם, המאמנים שלהם ואולי גם אחרים) להשקיע מאמצים מיותרים בהכנה למבחני הקבלה במקום להמשיך בהכנות שיטתיות שיובילו את הספורטאים להצלחה לטווח ארוך. במיונים למסגרות צריך לקחת גורמים נוספים בחשבון כמו הגיל היחסי (השלב בשנה בה נולדו הנערים, ידוע ממחקרים כי יש נטייה לבחור את אלה שמוקדם יותר בשנה), קצב הגדילה של הנערים והנערות (אלה המקדימים להתפתח משיגים למשך מספר שנים תוצאות טובות אבל לא לטווח ארוך) והתמדה של הנערים באימונים (כולל באימונים בענפי ספורט אחרים).
• הערכת המסגרות, המשמשת ככלי בהשגת תמיכות חיצוניות, לא צריכה להתמקד בהישגים של חניכי המסגרות בטווח הקצר אלא בהישגים לטווח הארוך.
• מסגרות הטיפוח צריכות לווסת את העומסים על המשתתפים בהן ולדחות הצעות להגברת אימונים מעבר לנדרש והשתתפות בתחרויות מעבר למה שתוכנן.
מגבלות המחקר
למחקר זה מספר מגבלות שצריך לקחת בחשבון כאשר מפרשים את תוצאותיו:
א. נכללו בו רק ספורטאים שהשתייכו בשלב כלשהו בגיל הנוער למסגרות לטיפוח ספורטאים. יש, לפחות בחלק מענפי הספורט, ספורטאים שזכו להצלחה כבוגרים מבלי שהצטיינו כלל בגיל הנוער (או שפעלו באופן עצמאי בלי להשתייך למסגרות הטיפוח).
ב. אוכלוסיית המחקר הייתה מורכבת בעיקר מגברים.
ג. במחקר נכללו הרבה ענפי ספורט אך לא היו מספיק מחקרים בכל ענף מה שמקשה על גיבוש המלצות לאופן הטיפוח של הספורטאים בענפי הספורט השונים.
ד. אוכלוסיית המחקר הורכבה מספורטאים מיצגים מספר קטן של מדינות. לא נכללו בו למשל ספורטאים ממדינות גדולות שספורטאיהן זוכים להצלחה בין לאומית גדולה כמו ארה"ב, רוסיה, סין, יפן, קוריאה, אוסטרליה, צרפת, קניה, אתיופיה דרום אפריקה, איטליה, בלגיה, רומניה, בולגריה, נורבגיה, פולין, מדינות יוגוסלביה לשעבר ועוד. כדי להגיע להבנה טובה יותר של הנושא יש צורך בהשגת נתונים על יותר ספורטאים בכל ענף ספורט ומיותר מדינות.
מקור:
Güllich, A., Barth, M. Effects of Early Talent Promotion on Junior and Senior Performance: A Systematic Review and Meta-Analysis. Sports Med (2023). https://doi.org/10.1007/s40279-023-01957-3
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.