שש אסטרטגיות הוראה לתמיכה בחוויות משמעותיות בחינוך גופני בחטיבות הצעירות של בתי ספר יסודיים – תוצאות מפרויקט מחקר פעולה

בשנים האחרונות יש עניין רב בחינוך גופני משמעותי המעודד חוויות משמעותיות של תלמידים. מחקרים שנערכו בנושא מצאו קשר חיובי בין זיכרונות חיובים משיעורי חינוך גופני בילדות לבין עיסוק בפעילות גופנית בבגרות. חוויה משמעותית בשיעורי חינוך גופני כוללת גם מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. לפי תיאורית הקוגניציה המגולמת בפעולה, קיים קשר הדוק בין פעולה לבין תהליכים קוגניטיביים והתפיסה של האדם מושפעת מחוויותיו הגופניות.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון כיצד מורים לחינוך גופני יכולים לתמוך בחוויות משמעותיות של תלמידים בגילאי גן חובה עד כיתה ג' בבתי ספר יסודיים בדנמרק ולפתח אסטרטגיות הוראה לכך. ישנם חמישה מאפיינים למסגרת שיעור חינוך גופני המהווים אבני דרך לפיתוח אסטרטגיות למידה – אינטראקציה חברתית, הנאה, אתגר, יכולות מוטוריות ולמידה רלוונטית אישית.

המחקר הנוכחי כלל 26 מורים לחינוך גופני ו-22 כיתות בגילאי גן חובה עד כיתה ג' בארבעה בתי ספר יסודיים בדנמרק. החוקרים ערכו תצפיות בשיעורי חינוך גופני ובחנו שישה תחומים: מידת השותפות של התלמידים בקבלת החלטות; הרהור התלמידים בחוויותיהם; מעורבות גופנית של התלמידים; אינטראקציה חברתית בין התלמידים; רגשות התלמידים; שיטות הוראה של מורים. בנוסף, נערכו סדנאות בהן המורים דנו על חוויות ההוראה שלהם, על חינוך גופני משמעותי ועל פיתוח עקרונות ופעילויות חדשות בשיעורים.

החוקרים זיהו שש אסטרטגיות שניתן להשתמש בהן על מנת לתמוך בחוויות משמעותיות של תלמידים בשיעורי חינוך גופני:

1. הרחבת תוכנית הלימודים: אסטרטגיית הוראה זו כוללת הרחבת תוכנית הלימודים ע"י הכרת נושאים ותחומים הנמצאים מחוץ לתוכנית הלימודים המסורתית. מהתצפיות עלה כי תלמידים רבים התקשו וחוו תסכול רב בעת למידת מיומנויות מסורתיות וספציפיות (לדוגמה: משחקי כדור – לימוד חבטה בענף הכדורעף). לכן, יש להתאים את תוכן השיעור לתלמידים ולפתח תחומי עניין המעוררים את דמיונם. דוגמה לכך (שנעשתה במחקר) היא שיעור חינוך גופני באווירת קרקס, בו התלמידים בנו קטע אומנותי עם אביזרים ומוזיקת קרקס. בשיעור זה המורה יצרה סביבה חלופית לתלמידים ועוררה את סקרנותם. תכנים שלא מופיעים בתוכנית הלימודים המסורתית נותנים חופש לתלמידים למצוא את ההעדפה שלהם ומגבירים את תחושות ההצלחה והלמידה שלהם.
2. הגוף כמשאב למידה: אסטרטגיית הוראה זו כוללת שימוש בגוף בזמן השיעור. מהתצפיות והדיונים עלה כי מורים השתמשו בגופם כמשאב למידה בשביל לעורר את מעורבות התלמידים. עוד נמצא כי שימוש בגוף כאמצעי הוראה הוא דרך מהירה להתחלת הפעילות (במקום הסברים).
3. נרטיבים: אסטרטגיית הוראה נוספת היא שימוש בנרטיבים על מנת להסביר לתלמידים הנחיות ומונחים מופשטים. המורים השתמשו במטפורות בשביל שהתלמידים יבינו טוב יותר את המשימה שעליהם לבצע, לדוגמה: בשביל ללמד את התלמידים האצה בריצה, המורה השתמשה בסיפור על מכוניות מרוץ ובשביל ללמד צורות התקדמות שונות במרחב, היא השתמשה בסיפור על טיול באפריקה. מטפורות אלו הובילו את התלמידים לחוויה גופנית, הבעה גופנית והתנסות גופנית במיומנויות שונות. בנוסף, תחושת ההנאה שלהם גברה.
4. גישה ניסיונית: גישות ניסיוניות בשיעורי חינוך גופני באות לידי ביטוי במשימה שניתן לבצע במספר דרכים. מתוך המחקר עולה כי גישות אלו, בהן כל תלמיד התקדם בהתאם לקצב שלו ובחר כיצד לבצע את המשימה, הובילו לסקרנות ולהשתתפות פעילה של התלמידים. גישות ניסיוניות מגבירות את האינטראקציה בין התלמידים ומעניקות להם חופש לחקור, לגלות ולהביע.
5. מסגור שיעור חינוך גופני: תלמידים בכיתות הנמוכות בבתי ספר יסודיים לא יודעים כיצד צריך להיראות שיעור חינוך גופני והם מתמודדים עם אתגרים חדשים רבים. מתוך התצפיות עולה כי כאשר המורים התחילו את השיעור עם חוקים ודרישות, היה חוסר שקט ותחושת אי ביטחון. לכן, החוקרים והמורים ניסו למצוא דרך למסגר את השיעור, ללא חוקים ונהלים קבועים. אחת הגישות שמצאו היא חזרה על פעילויות, שהעניקה לתלמידים יכולת התמצאות בנושא ויצרה עקביות ורצף בהוראה.
6. אתגרים מדויקים: ישנה חשיבות רבה במתן אתגרים המתאימים לרמת התלמידים בחינוך גופני. כך, התלמידים מעורבים ומאותגרים יותר.

אסטרטגיות הוראה אלה מזמינות את התלמידים לזהות ולהעניק משמעות לחוויות בשיעורי חינוך גופני. הן תומכות בסקרנותו של התלמיד, ביצירתיות וברצון שלו להתנסות. אסטרטגיות אלה תואמות לתוצאות מחקרים אחרים, בהם נמצא כי החופש של התלמידים והיכולת שלהם להשפיע מהווים יסודות חשובים בלמידה משמעותית.

שיתוף התלמידים בקבלת החלטות, קביעת מטרות לכל תלמיד וסולידריות הן מטרות חינוכיות בבתי ספר יסודיים בדנמרק והן נובעות מרעיון הבילדונג. לפי רעיון זה, יש לעצב את האדם כסובייקט עצמאי, בעל רפלקציה ביקורתית וחופש לפעול כעצמאי. חינוך יכול לתרום לתהליך זה בקרב התלמידים ויש להתאים לכך את התכנים בשיעורי חינוך גופני. כמו כן, חינוך גופני משמעותי עשוי לתרום לתהליך זה, משום שהוא נותן לתלמיד לקבל החלטות ולקחת חלק פעיל בשיעור.

לסיכום, אסטרטגיות ההוראה שפותחו במחקר זה נועדו לקדם חוויות משמעותיות בשיעורי חינוך גופני בבתי ספר יסודיים תוך הדגשת חשיבותה של סקרנות, יצירתיות, חופש פעולה ושיתוף התלמידים. אסטרטגיות אלה מהוות בסיס לפיתוח אישי וחינוכי, המשתלב עם ערכי הבילדונג.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט 

למאמר המלא