המשך קריאה – ערן סלע

מאת: רביד זעפרני

שלום ערן, ספר לנו קצת על עצמך ואיך הגעת אל הענף השייט

נולדתי בקיבוץ שדות ים למשפחה שכולה סובבת את הים. אחי ואחותי הפליגו, וגם אבא שלי עסק בתחום... בגיל 8 נכנסתי לתחום, בהתחלה כחוג כמו הרבה ילדים אחרים שהצטרפו ,אך מאז לא עזבתי את הים.

אז איך נוצר המעבר מחוג פשוט לשייט ברמה אולימפית? האם זו הייתה אהבה לים ולענף או דווקא כשרון חבוי?

האמת שבתחילה לא הייתי בעל כישרון יוצא דופן, פשוט נורא אהבתי את הים והייתה לי הרבה תשוקה לענף ולכן המשכתי ללא הפסקה ועבדתי קשה מאוד. עד גיל 19 לא היו לי הישגים ברמה גבוהה מידי... הפכתי למקצוען בגיל מבוגר יחסית לאחרים בענף.

אתה אומר דווקא שבסביבות גיל 19 התחלת להגיע להישגים ברמה גבוהה, זהו גיל מעט בעייתי לספורטאי במדינת ישראל, שללא הישגים מתאימים צריך לעשות שירות צבאי מלא.

נכון, עקב העובדה שכבר השגתי את התואר של אלוף ישראל כבר בגיל 17, הכירו בי כספורטאי מצטיין, ויכולתי להמשיך לעסוק בשייט ולנסות להשיג הישגים בזירה הבינלאומית.

מתי הבנת שיש סיכוי להגיע למשחקים האולימפיים ?

במקרה שלי הדרך למשחקים הייתה בצורה מאוד מהירה וחדה. זה קרה דווקא בתקופה שבה הייתה ירידה בהישגים שלי ובתחושת המסוגלות, לכן החלטתי על סוג של פרישה. ואז גידי קליגר (בן זוגי לשייט) יצר איתי קשר והציע שנחבור להפליג יחד. התחלנו להתאמן ומהר מאוד התחלנו להגיע להישגים יפים בתחרויות בינלאומיות.

לאחר פחות משלוש שנים של הפלגה ביחד זכינו בכרטיס למשחקים האולימיפיים בלונדון והיינו חלק מהמשלחת הישראלית. זה קרה מאוד מהר והמזל שלי היה, שהייתי כבר בן 25 כשחברתי לגידי ,כך שהייתי מספיק בוגר להתמודד עם כל החוויה הזו .לאחר 10 שיוטים סיימנו במקום ה-15. לדעתי אם היו לנו יותר כלים בהכנה למשחקים יכולנו לייצג את המדינה בצורה טובה יותר ולהשיג מקום טוב יותר...

איך אתה מסכם את החוויה האולימפית? זה היה כמו שתיארת?

זה היה מאוד מרגש, זו זכות גדולה לצאת עם משלחת כזו של ספורטאים לייצג את המדינה ואני יכול להגיד בדיעבד שרק בשנה שעברה הבנתי את המשמעות האמתית של השתתפות במשחקים האולימפיים.

מעניין, למה דווקא שנה שעברה?

בקיץ של השנה שעברה נבחרתי ע"י הוועד האולימפי בישראל, יחד עם עוד שני ספורטאים (עומרי שוורץ ובקי קופילוביץ') לנסוע ולייצג את ישראל באקדמיה האולימפית ביוון. זו הייתה גאווה גדולה מאוד וחוויה יוצאת דופן, בה קיבלנו הרבה תכנים ומידע על התנועה האולימפית, שגרמו לי להבין את הגדולה ואת המשמעות של המשחקים.

היו לך מודלים לחיקוי של אנשים שהכרת בארץ? או שיאים של אחרים שרצית לשבור?

בארץ הדמויות לחיקוי היו כל החברה שהיו "דור" אחד מעליי בענף, זו קהילה דיי קטנה...

אם מסתכלים ברמה העולמית אז תמיד היה את החלום של שייט היאכטות מסביב לעולם, לצערי הוא דיי רחוק, אבל לך תדע...

וכיום אחרי הפרישה, אתה עדיין עוסק בתחום?

פרשתי מהתחום באופן תחרותי אחרי המשחקים האולימפיים עקב שיקולים רבים, אך כמובן שנשארתי בענף ואימנתי במשך כמה שנים את נבחרות הנוער והבוגרים של ה470. כיום אני עובד כרכז תשתיות והדרכה של איגוד השייט וכן, סטודנט לתואר שני במכללה האקדמית בוינגייט.

חשבת אי פעם לעזוב את המים? לעסוק אולי בענף ספורט אחר?

הייתה תקופה שעסקתי קצת בכדורעף, וכן בגולף, הייתי טוב - אפילו בעשירייה הראשונה ,ברמת הנוער בארץ, אך לא הייתי הכי טוב...

אולי אם הייתה לי התשוקה והייתי מתאמן מספיק יכולתי להשיג הישגים גם בענף הגולף...

תודה רבה לך ערן נהניתי מאוד מהשיחה, הרבה הצלחה בהמשך הדרך!

מאמרים רלוונטים נוספים