אילת דונסקי | פעילות גופנית בגיל הזקנה | 19/06/2013

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה, חלק ב'

גישה מכוונת-קהילה בהכנת מורים המתמחים בפעילות גופנית לגיל הזקנה

חלק ב'

אילת דונסקי¹, PhD, אסתר ארגוב¹, שרון מרם, אפרת רפאלי, יעל נץ¹, PhD

¹ המכללה לחינוך-גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט

 

תהליך של יצירת קשר בין הסטודנטים לבין קהילת הזקנים

התהליך של יצירת קשר בין הסטודנטים לבין קהילת הזקנים נעשה באופן הדרגתי במשך שתי שנות הלימודים במגמה. בטבלה 1 אפשר לראות את התפתחות התהליך במסגרות שונות.

טבלה 1: שלבים של יצירת קשר בין הסטודנטים לבין קהילת הזקנים במסגרות שונות

פירוט הפעילויות ומשוב התלמידים בכל פעילות

1. א. הפעילות הראשונה הייתה למעשה מפגש ראשון לרבים מהתלמידים עם אוכלוסייה זו ועם המערכת הממשלתית שנותנת מענה לצורכי האוכלוסייה הזו. בשלב הראשון נערך סיור במרכז יום לקשיש נעשתה היכרות עם האמצעים העומדים לרשות המקום ועם מגוון החוגים והפעילויות הניתנים לאוכלוסייה, וכן נערכה שיחה עם מנהלת המרכז, שהציגה בפני התלמידים את מערך הגופים התומכים במרכז באופן ספציפי ובאוכלוסיית הקשישים בקהילה בכלל. לאחר מכן צפו התלמידים בשיעור של פעילות גופנית לזקנים. שיעור זה היווה למעשה מודל ראשוני לייעוד המקצועי של התלמידים בסיום לימודיהם במגמה. בסיום הסיור הוצג חדר כושר ייחודי וחדשני לזקנים שהוקם במרכז.

ב. משוב הסטודנטים: התלמידים התרשמו במיוחד מיחסה של מנהלת המרכז אל אוכלוסיית הקשישים, יחס של כבוד ומקצועיות שמוענקים ומוטמעים גם אצל כל עובדי המרכז ומשרים אווירה נעימה ומקצועית בכל פעילויות המרכז. יחד עם זאת, חלק מהתלמידים היו המומים וגילו קושי להתמודד עם מצבם הירוד של קשישים רבים במקום. רבים מהתלמידים הופתעו מהיכולת של המורה לגרום לכל המשתתפים לבצע את הפעילות הגופנית למרות מצבם הירוד.

2. א. במפגש הבא עם הזקנים נערכה הפעלה גופנית של זקנים וסטודנטים במכללה. הפעילות התבססה על עבודה בזוגות ועל יצירת קשר באמצעות מגע ושיחה מלוות באמצעי העשרה הגורמים לאווירה עליזה ומביאים תועלת גופנית ורגשית הן לסטודנטים והן לזקנים.

ב. היה זה מפגש מרגש, ובסיומו דיווחו הסטודנטים על שיפור משמעותי ביחסם כלפי הזקנים, על תחושת קרבה יתרה ועל הסתגלות למצבם. אחריו קל להם יותר לראות את עצמם עובדים בהפעלת אוכלוסייה כזאת. ייתכן שעובדת קיומו של המפגש ב"מגרש הביתי" של הסטודנטים אפשרה להם לחוש נוח יותר.

3. א. הסטודנטים התבקשו לאתר ארבעה זקנים, להיפגש עמם ולערוך להם שני מבדקי שדה להערכת יכולתם הגופנית. לאחר המפגשים התבקשו הסטודנטים להכין תכנית פעילות גופנית לאחד מארבעת הזקנים. בתום תקופת האימונים הם נדרשו לערוך שוב את מבדקי השדה לכל ארבעת הזקנים ולדווח על התוצאות.

ב. מדיווחי הסטודנטים עולה שהבקשה לאתר ארבעה זקנים וליצור עמם קשר אילצה אותם להתאמץ כדי למצאם. חלקם התקשרו עם סבא/סבתא או עם קרובי משפחה אחרים, ואחרים מצאו שכנים או זקנים המבקרים במועדונים או דיירי דיור מוגן. עצם החיפוש הביא להיכרות מעמיקה יותר עם מגוון האפשרויות העומדות בפני אוכלוסייה זו. המפגש עצמו הוביל למגע קרוב של הסטודנט עם הזקנים ולעתים חידש וחימם מערכות יחסים עם בני משפחה או עם אחרים. הסטודנטים דיווחו שמתוך המפגשים קיבלו מבט נוסף באשר ליכולתם של הזקנים ובאשר לדרכים מיוחדות להפעלתם. חוויית האימון האישי חיזקה  את תחושת הביטחון העצמי של הסטודנטים ואת האמונה ביכולתם להוביל לשיפור ביכולת הגופנית של הזקן.

4. א. כעבור שלושה חודשים מהסיור הראשון נערך סיור משותף במרכז יום נוסף. סיור זה נערך לקראת סוף הסמסטר הראשון, אחרי למידת כמה שיעורים מעשיים שהקנו לסטודנטים דרכים ועקרונות להפעלה גופנית של קשישים. אכן בסיור זה יכלו להשוות בין מה שלמדו במכללה לבין הפעילות האפשרית בשטח. הם ראו הדגמה מעשית של שיעורי פעילות גופנית. השיעורים שצפו בהם המחישו וברוב המקרים חיזקו את מה שלמדו במכללה. בשיחה שניהלו עם חלק מהמשתתפים, הם מצאו שהזקנים אוהבים לבוא למרכז ואוהבים את שיעורי ההתעמלות ואת המורה להתעמלות. גם בסיור זה נחשפו הסטודנטים למסגרת מרכז היום ולשירותים הניתנים בו.

ב. בסיור זה היו הסטודנטים כבר ביקורתיים יותר. הם המליצו לפצל את קבוצת הפעילות לשתי קבוצות כדי להקטין את הצפיפות ולהגביר את האינטימיות ואת היכולת של המורה לראות את כולם. הם גם שאלו שאלות מקצועיות, כגון: האם כדאי לתת לאנשים מתקשים לעמוד ללא השגחה? מהי מידת המאמץ שאפשר לדרוש מהמתעמלים? הם התפלאו לנוכח האהבה הרבה של המתעמלים למורתם והיכולת של הפעילות הגופנית להכניס אור ושמחה לחיי המשתתפים בה. חלקם הגיעו למסקנה הבלתי נמנעת שהגורם העיקרי לרווחים הנלווים של ההפעלה הוא איכויותיה של המורה לפעילות גופנית.

5. א. בתחילת השנה התבקשו הסטודנטים לצפות באופן עצמאי בשלוש מסגרות שונות של הפעלות גופניות לזקנים ולדווח על כך בדף מובנה. את הדיווחים התבקשו להגיש עד סוף שנת הלימודים. ברוב המקרים בחרו הסטודנטים לצפות במסגרות הנמצאות בקרבה למקום מגוריהם.

ב. מדיווחי הסטודנטים ניכר שהצפייה הממוקדת תורמת רבות ללמידתם, והם נחשפים למודלים שונים של מורים ושל דרכי הוראה. בחלק מהמקרים יצרו קשר עם המורה והמשיכו לבקר אותו/ה, ובהמשך בחרו להתנסות בהנחיית המורה במסגרת הסטאז' של השנה הבאה.

6. א. בסוף שנת הלימודים הראשונה התנסו הסטודנטים בתכנון ובהפקה של יום ספורט לקבוצת זקנים שהתארחה במכללה. הם הגיעו לשלב זה אחרי השתתפות פעילה בשני ימי ספורט כאלה: אחד בהנחיית המורה המאמן, ואחר בהפקת סטודנטים משנת הלימודים השנייה. ההכנות נעשות בהנחיה של המורה המאמן ובעזרתו. הייתה זו הזדמנות טובה ללמדם עקרונות של ארגון יום ספורט כזה תוך כדי התייחסות לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. הקבוצה שהתארחה באחד המפגשים היא קבוצה של זקנים שפגשו הסטודנטים באחד מסיוריהם בעבר, והמפגש עם האנשים היה מרגש ומשמח.

ב. החוויה של ארגון יום ספורט כזה הייתה מיוחדת וסיפקה תחושה של התעלות בסיומו. יחד עם זאת, הסטודנטים הביעו רצון לקבל יד חופשית יותר בתכנונו, בארגונו ובהפקתו. למרות זאת, במבט לאחור ברור לצוות שהמורה המאמן אינו יכול לאפשר חופש מוחלט לסטודנטים. המורה הוא זה שמקבל על עצמו את כל האחריות להפקתו של יום הספורט, גם מהבחינה הבטיחותית וגם בכל הנוגע להצלחת האירוע ולהצדקת הלוגיסטיקה והעלות הכרוכות בהבאת זקנים למכללה.

7. א. בשנת ההתמחות השנייה במגמה נחשפו הסטודנטים לזקנים עצמאיים המתגוררים בקהילה. המפגש הראשון בשנה זו התקיים במרכז של דיור מוגן לאוכלוסייה עצמאית. כאן צפו הסטודנטים במגוון חוגים הניתנים במקום, כגון: פלדנקרייז ויוגה וכן בפעילויות תרבותיות וחברתיות שונות. במקום נערך סיור, והוצגו בו הדירות שבהן מתגוררים דיירי המקום, וכן נערכה שיחה עם כמה מאנשי הצוות, שהרחיבו על אודות האוכלוסייה, על התנאים במקום ועל הפעילויות הניתנות לדיירים.

ב. הסטודנטים התרשמו התרשמות עמוקה מאיכות החיים במקום, ממגוון הפעילויות שניתנות לדיירים ומאיכות האולמות שבהם מתקיימים שיעורי הפעילות הגופנית. סטודנטים רבים הביעו נכונות לקיים את הסטאז' במקום מסוג זה. חלקם  סיפרו של להם יותר להתמודד עם אוכלוסיית עצמאיים מאשר עם אוכלוסיית מוגבלים.

8. א. לקראת אמצע שנת הלימודים השנייה במגמה התנסו הסטודנטים בארגון ובהפקה של יום ספורט לזקנים אורחים במכללה. הידע שלהם על מאפייני הזקנים ועל צורכיהם היה בשלב זה נרחב יותר לעומת השנה הקודמת. נוסף על כך, הם כבר היו למודי ניסיון בהפקת אירוע מסוג זה מהשנה הקודמת. לרשותם עמד כוח אדם גם מקרב הסטודנטים הלומדים במגמה בשנת ההתמחות הראשונה, ובעזרתם הם יכלו להפיק אירוע מרשים ורב-משתתפים.

ב. הסטודנטים דיווחו שבסיומו של יום הספורט הם יצאו בתחושה שיש בידיהם כלים להפיק אירוע מסוג זה בעתיד באופן עצמאי. הם שיבחו את שיתוף הפעולה שנוצר עם הזקנים שהתארחו וכן עם תלמידי השנה הראשונה של המגמה. הם גם העלו הצעות אפשריות לשיפור הארגון והביצוע של המשימות שהיו אחראיים להם במהלך יום זה.

 9.א. לקראת סוף שנת הלימודים השנייה במגמה נערך סיור לימודי נוסף. גם הפעם במרכז של דיור מוגן לאוכלוסייה עצמאית. כאן צפו הסטודנטים בחוגי פעילות גופנית נוספים (שלא ראו במרכזים הקודמים), כגון: מחול אירובי, מתיחות וריקודים. הם למדו על המבנה המיוחד של מרכז זה ועל האפשרויות הרבות העומדות בפני הדיירים המתגוררים בו. חלק מבוגרי המגמה הצליחו להיקלט בהצלחה רבה במרכזים אלה, והם בהחלט משמשים עבור הסטודנטים מודל ראוי לחיקוי.

ב. הסטודנטים דיווחו שסיורים משותפים במקומות אלה חושפים בפניהם אפשרויות פרנסה  בעתיד. הם לומדים להכיר אוכלוסיות שונות של זקנים וכן דרכים שונות להפעלתם. יחד עם זאת, לאחר שנחשפו לשני מרכזים יוקרתיים, הביעו חלק מהסטודנטים נכונות לצפות במרכזים של דיור מוגן עממיים יותר, שיכולים לשרת את האוכלוסייה המזדקנת הממוצעת.

10. א. ההתנסות המעשית בשטח (חובת הוראה של 30 שיעורים) היא הפעילות המסכמת את תהליך ההכשרה, ובמקרים רבים היא גולת הכותרת בתהליך. הסטודנטים לימדו בשטח בפיקוחם של מורים מאמנים. הם למדו מניסיונם של המורים המאמנים שהנחו אותם במקצועיות ונידבו להם עצות ו"טיפים" מהשטח. כמו כן הסטודנטים למדו מעצם ההתנסות האישית, שהציבה בפניהם הוראת קבוצה המונה כעשרים עד שלושים אנשים זקנים, בעלי יכולות גופניות בדרגות שונות. חוויית התנסות זו אמורה לצייד אותם בכלים להתמודדות עם מצבים שונים בשטח, כשיעבדו בעתיד עם אוכלוסיות דומות.

ב. בסיומו של הסטאז' דיווחו הסטודנטים כי התנסות זו גרמה להם ליישם את כל אשר למדו במהלך שתי שנות ההתמחות שלהם במגמה. רבים מהם ציינו התנסות זו כחוויה חיובית שהובילה אותם למצוא מקומות עבודה בתחום זה גם בסיום לימודיהם במכללה. המצבים שנקרו בדרכם במהלך הסטאז' גרמו להם להגיב בצורות שונות בהתאם לאוכלוסייה. הם דיווחו כי המשתתפים בשיעורים שהעבירו שיתפו פעולה, הגיבו בשמחה לפעילויות ויצרו קשר חם עמם במהלך השיעורים. המורים המאמנים צוינו לשבח על תרומתם לפתרון בעיות ועל הייעוץ שנתנו בשמחה.

 

בסיומו של תהליך הפיתוח של מודל המעורבות הזה ביקשנו משתי סטודנטיות לסכם את תהליך המעורבות מנקודת מבטן. אפשר לקרוא את סיכומיהן בנספחים  א-1 ו-א-2.

בסיכומה של בוגרת שנה ראשונה במגמה (נספח א-1) יש התייחסות לתהליך ההדרגתי שבחשיפה, לגיוון באוכלוסיות השונות של קהילת הזקנים וכן לגיוון שאליו נחשפה בסוגי הדרכה שונים. הסטודנטית מציינת לחיוב את ההיבטים הללו ואת התרומה שזכתה לה מעצם ההשתתפות בהפקת ימי הספורט. בסיכומה של בוגרת השנה השנייה במגמה (נספח א-2) ניכר כי מתרחש תהליך של קבלה והשלמה עם אורח חייהם של זקנים שונים. בסיכומה מתואר תהליך של התבגרות שבו ברגע שעברה את מחסום המראה החיצוני, זכתה להכיר בתכונות של האנשים שמולה, ובאמצעות יכולת הסתכלות מעמיקה יותר, זכתה להכיר ולקבל את עולם הזקנה על גווניו השונים.

---

מאמרים נוספים בסדרה:

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה, חלק א'

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה, חלק ג'

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה, חלק ד'

הכנת מורים המתמחים בפ"ג לגיל הזקנה, חלק ה'

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.