אילת דונסקי | רפואת ספורט | 18/12/2015

אימוני שיווי משקל בעזרת ישומון

תקציר מחקר של רוזלי גפן, ד"ר אילת דונסקי ופרופ' ישעיהו (שייקה) הוצלר

דיסאוטונומיה משפחתית (Familial dysautonomia -FD) היא מחלה תורשתית אוטוזומלית רצסיבית נדירה. זוהי מחלה חשוכת מרפא המתפתחת עם השנים ומסכנת את החיים מאחר שהיא פוגעת במערכות גוף חיוניות  כמו מערכות הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, ההפרשה והעיכול. יש רק כ-360 מקרים ידועים של המחלה בעולם.

שני מופעים הקשורים למערכת העצבים  האוטונומית הם שינויי לחץ דם הקשורים לשינויים במנח הגוף והתקף המכונה "crisis attack" בתגובה להתרגשות, מחלה או גורם לא ידוע. בהתקף יש לחולים שינויים מהירים  בדופק ובלחץ הדם, בחילה, והרגשת מבוכה כללית. ההתקף דורש טיפול תרופתי ויכול להוביל לסיבוכים.

בנוסף לבעיות במערכת האוטונומית לחולי FD  יש גם בעיות  במערכות השרירים, השלד, ובמערכת העצבים הסנסו-מוטורית שמובילות לבעיות שיווי משקל, מעידות ונפילות.

 החולים מקבלים טיפול פיזיותרפי קבוע המתרכז בעיקר בחיזוק השרירים ושיפור הגמישות.

מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת משחק המופיע כישומון (אפליקציה) בטלפון סלולרי לשיפור שיווי המשקל. חולי FD  נסמכים מאוד על מערכת הראיה שלהם כדי לאזן את גופם.  בעת המשחק מוחזק הטלפון עם הידיים מושטות לפנים והראיה מתרכזת בטלפון. כך מקבל המשחק  פחות רמזי ראיה מהסביבה בכדי לאזן את גופו ולכן נדרשת התערבות של המערכות הוסטיבולרית והפרופריוצפטורית בכדי להשיג את האיזון,  כלומר שימוש במערכת שיווי המשקל הפנימית וקבלת גירויים תחושתיים מהגוף בכדי להשיג איזון. במשחק צריך  "לבלוע סוכריות" ועל כל סוכריה הנבלעת מקבלים ניקוד. יציאה משיווי משקל מפסיקה את המשחק.

שני מבחנים שימשו להערכת שיווי המשקל במחקר: א) The Berg Balance Scale (BBS) – מבחן שיש בו 14 משימות שבכל אחת ניתן לצבור 1 עד 4 נקודות. נבדקים הצוברים בו פחות מ-45 נקודות נמצאים בסיכון גבוה לנפילות. ב) the Four Square Step Test (FSST) – מבחן הדורש לעבור מעל מקלות המוצבים בגובה  2.5 ס"מ: קדימה- הצידה – אחורה-הצידה.  נמדד הזמן להשלמת המשימה. נבדקים המסיימים את התרגיל ביותר מ-12 שניות נמצאים בסיכון מוגבר לנפילות.

הנבדקים היו שתי בנות בגיל 11 ו-12 ובחור בן 22 החולים ב-FD. לפני התחלת ההתערבות נבדקת מספר 1 צברה 50 נקודות במבחן BBS וסיימה את FSST  ב-13.3 שניות. נבדקת מספר 2 צברה 50 נקודות ב-BBS  ונמדד לה זמן של 12.8 שניות ב-FSST. הנבדק צבר 48 נקודות ב-BBS  והשלים את ה-FSST  ב-20.3 שניות.

המטרה הייתה לבחון את השפעת המשחק אחרי חודשיים שבהם בוצעו 3 אימונים בשבוע ואחרי חודשיים נוספים ללא ביצוע המשחק, אולם בשל אילוצים שונים לא כל הנבדקים הצליחו להגיע למספר האימונים המתוכנן. נבדקת מספר 1 הגיעה לאימונים רק פעם אחת בשבוע, נבדקת מספר 2 התאמנה פעמיים בשבוע והנבדק התאמן 3 פעמים בשבוע.

האימונים התנהלו ללא בעיות מיוחדות ונראה היה שהנבדקים נהנו מן המשחק. הנבדק שיפר את הישגו ב- BBS ב-4 נקודות ושמר על ההישג המשופר גם אחרי חודשיים בהם לא שיחק.  נבדקת מספר 2, שהתאמנה רק פעמיים בשבוע, שיפרה את הישגה ב-BBS ב-3 נקודות ואיבדה נקודה אחת מהשיפור במבחן שנערך אחרי חודשיים ללא המשחק. נבדקת מספר 1 שהתאמנה רק פעם אחת בשבוע לא שיפרה את ציון ה-BBS  שלה.

הנבדק  שיפר את זמן השלמת ה-FSST  ב-3.1 שניות והשיג שיפור נוסף של 1.6 שניות אחרי חודשיים ללא המשחק.  נבדקת מספר 2 שיפרה את זמנה ב-FSST  ב-2.5 שניות ושמרה כמעט על כל השיפור אחרי חודשיים ללא המשחק (זמנה במבחן  היה 0.1 שניות ארוך יותר). אצל נבדקת מספר 1 נרשם זמן  חלש יותר (בצעה את המשימה ביותר זמן) ב-1.6 שניות ואחרי חודשיים ללא המשחק זמן השלמת המשימה התקצר ב-2.0 שניות.

ממחקר חלוץ זה נראה כי בכדי להשיג שיפור בעזרת הישומון נדרשים לפחות שני אימונים בשבוע וכי אימון אחד בשבוע אינו מספיק. השיפור שהושג על ידי   שניים ושלושה אימונים בשבוע הוא מאד מעודד  מאחר שהוא יכול לצמצם בשיעור ניכר את הסיכון לנפילות אצל החולים ב-FD.

מקור:

Gefen R, Dunsky A, Hutzler Y. Balance training using an iPhone application in people with familial dysautonomia: three case reports. Phys Ther. 2015;95:380-388.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.