| | 17/10/2010

חינוך ותנועה

הכרות במלל ובתנועה

כתבה: אפרת אמיר

רקע

לעיתים ישנם קצרים רבים בתקשורת בין אישית ופעמים רבות אין המסרים המועברים נקלטים כפי שהתכוונו המוענים. ההנחה שלנו היא שהכרות משפרת את הסיכויים לתקשורת יעילה.*

 תקשורת יעילה - קליטת מסר על ידי הנמען כפי שהתכוון המוען. לדוגמא: בישיבה שח מועצה פדגוגית מלין מ. שידוע כבעל הומור על שנאלץ ללמד התעמלות מכשירים על הדשא. הנוכחים צוחקים ולא קולטים את הרצינות והכאב שבדבריו. השיבוש בקליטה מקרה זה נובע מסכימה ציפייתית שמעוגנת בהתנסויות קודמות.
מדובר על מסרים מילוליים אולם קיימים שיבושים גם במסרים בלתי מילוליים. לדוגמה, הצצה בשעון במהלך הרצאה כמוה כסימן לשעמום, כציפייה לסיום ההרצאה, או לחילופין כאות להנאה המשתתפים והבעת צער על כי השיעור עומד לפני סופו.

 פרושים של מסרים מילוליים מושפעים מידע של השפה, מהתנסויות קודמות, מסכימות ציפייתיות, מעמדות כלפי נושאים, מאמונות, מדעות קדומות, מערכים אוניברסאליים ומערכים בין אישיים.

אנשים שונים מבינים שונה את אותם המסרים. כאשר הנמען מוכר למוען יש סיכוי שידע להתאים את המסרים כך שהשני יבין אותם הן מבחינת השפה, התכנים וכד', כפי שהתכוון המוען, מה שבהכרח מוביל לתקשורת יעילה יותר.

 דוגמאות להתנסויות שנועדו להעמיק הכרות בקבוצת אנשים במטרה לייעל את התקשורת:

1.      שיחה בין שניים - מה חשוב לי לדעת על בן שיחי?
ניתן לקיים דיון כללי כאשר המשתתפים תורמים הצעות לדיון, כגון תחביבים, עיסוק עיקרי, בילוי זמן פנוי וכד'

2.      תרגיל בהבהרת ערכים - דיון בקבוצות קטנות על דילמה ערכית המוצגת בפניהם. ניתן להחליף תפקידים. לדוגמה, תחרות בביה"ס - דיון על התקנון.

3.      'לו הייתי צמח', 'לו הייתי בעל חיים', לו הייתי כלי תחבורה', 'לו הייתי רהיט'

4.      ספור על מקרה משמעותי שקרה לך בנושאי כספים.

5.      ספור על מקרה משמעותי שקרה לך במשפחה.

6.      שאלונים מוכנים – "סופרמרקט" כל המשתתפים נעים במרחב הכללי כאשר המשימה שניתנת היא למלא את הטופס הנתון, ראה דוגמאות להלן:

·         מהו צבע עיניך?

·         באיזה מזל נולדת?

·         האם אתה מתעניין בנושא (כללי או יומי)

·         מאיזה ספר נהנית בזמן האחרון?

·         מהי תוכנית הטלוויזיה המועדפת עליך?

·         מהי תוכנית הטלוויזיה שאתה מעביר תחנה כשמתחילה?

·         מהו המאכל האהוב עליך?

·         היכן אתה מעדיף לטייל? בעיר? בטבע?

·         האם אתה אוהב לשיר? פרט

·         איזה בע"ח היית רוצה לאמץ?

·         מהם התחביבים שלך?

·         מהו העיסוק החביב עליך בשעות הפנאי?

·         לו היית זוכה במיליון מה אתה משער שהיה הכי חשוב לך לעשות עם הכסף?

 *      רשימת גורמים שעשויים לשבש קליטה של מסרים תפורט בנושא  הבא – תרבות דיון

דוגמאות להתנסויות מעשיות בתנועה:

1.      שלום בקבוצה - לחיצת יד לפני ההתנסויות – מה למדת על עצמך? על חברך? מההתנסות הנ"ל. כנ"ל בגמר הסדנא.
מה למדנו תוך ההתנסות על בני הזוג, על העמיתים?

2.      בזוגות -

                     א.         ללא מגע, הראשון מוביל בתנועה, חילוף תפקידים, שניים יחד יוזמים ומבצעים קבלת תנועה, יצירה עם הזולת.

1. במרחב האישי
                   2. במרחב הכללי

חילופי בני זוג (באקראיות) וחזרה על אותה משימה

                     ב.         הובלת 'עיוור'. כנ"ל בין מכשולים

                      ג.           1. ישיבה פנים אל גב - נפילה ובלימה על ידי בן הזוג

2. כנ"ל בעמידה

                     ד.         ישיבה גב אל גב - תחושה, שינוי במנח, ניסיון לקימה

                     ה.         פעילות עם גלילי קרטון - משיכה, דחיפה, זריקה, תפיסה, מסג', גלגול הגליל מאחד לשני ועוד

3.      דיון מסכם

היכרות

התייחסות של המורה לשמו של התלמיד

כתבה: אפרת אמיר

 שאלה לקבוצה: מהו הדבר שמאד יקר לך ושאחרים משתמשים בו יותר ממך?

 מבוא

ידוע שבכל קבוצת ילדים ותהא זו הכיתה ההומוגנית ביותר מבחינת גיל ורקע סוציו אקונומי, קיים שוני רב בין הילדים. השוני מתבטא במראה חיצוני, באישיות, במזג בהתפתחות גופנית, נפשית וחברתית, בעמדות, בהתנהגויות וכד'.

בנוסף בולטים השינויים ב"מצב הכניסה" (קו הזינוק = קו התחלה) של הילדים: לכל ילד יכולות והתנסויות שונות בתחומים שונים, לכל ילד שאיפות, ציפיות שונות מעצמו, מהשיעור, מהמורה ומחבריו.

אני מבקשת לחזק את הדעה שבחינוך ובהוראה חייבים להתייחס לשוני שבין הילדים החל משלבי הצבת היעדים ותכנון השיעורים ונימשך בדרכי הוראה בהם נוקטים ובאופני ההערכה המעצבת והמסכמת אשר בהם מסתייעים בחינוך.

ברשימה זו יושם דגש על היבט מצומצם של הנושא: שמו של הילד כנושא לשיחה עם מורים ועם פרחי הוראה במגמה להגביר את מודעותם לחשיבות ההתייחסות האישית של המורה לכל תלמיד כפרט. במסגרת עבודתי במערכת החינוך נתקלתי בתופעות המצביעות על התייחסות המורה לכתה כקבוצה ופחות לילד כפרט. להלן מספר דוגמאות:
"אתה, עם החולצה הצהובה, גש בבקשה ללוח"

את (עם הצמה) הבלונדינית, מפטפטת ומפריעה"

המורה: "אורי, נהניתי לראותך משחק" התלמיד: " המורה, אתה שוב מחליף אותי באורי, אני אורן!"

לצערי, מורים רבים נכנסים לכתה, רואים ומלמדים קבוצה ואינם מבחינים בשוני ובייחוד של כל ילד; אי זכירת השם הינו רק סימפטום.

 

להלן ראשי פרקים לשיחה עם מורים ו/או פרחי-הוראה שמגמתה לעורר מודעות לחשיבות הפניה לילד בשמו.

ההנחה: הכרות שמית של כל תלמיד עשויה לסייע למורה לראות את המיוחד בכל ילד ולקבלו כפי שהוא גם כאשר התנהגותו אינה רצויה.

הכרת השם חשובה מאוד לילד שנוכח שהמורה מתייחס אליו, מכיר אותו ושאינו "סתם מספר ביומן".

הנושא: "טוב שם טוב משמן טוב"

1.       רשום הנושא על הלוח. תן זמן לחשיבה על המסר שבפתגם.

2.       הצבעה: מי מסכים עם הכתוב? מי אינו מסכים?

3.       חלוקה לשתי קבוצות בהתאם להצבעה.

4.       דיון בצוותים ורישום משותף של הנמקות לעמדה שננקטה בהצבעה.

5.       דיון כללי לאחר דיווח הצוותים

6.       דוגמה לשאלות בדיון:

                     א.         חשיבות השם לפרט. מהו שם "טוב"? במה מתבטא?

                     ב.         מדוע חשוב "שם טוב" לילד? למבוגר?

                      ג.          איך נוצר "שם טוב" אצל ילד?

                     ד.         איך נוצר "שם טוב" אצל מבוגר?

                     ה.         איך נוצר "שם רע" לאדם?

                      ו.          איך מאבדים "שם טוב"?

                      ז.          מדוע כל כך קשה להגיע ל"שם טוב" וכל כך קל לאבדו?
"תעשה משהו טוב אף אחד לא יזכור לך, תעשה משהו רע, אף אחד לא ישכח לך..."

                     ח.         האם אתה כמורה מושפע מתוויות ביחסך לתלמידיך ("שם טוב" ו"שם רע")?

                     ט.         האם ניסית להכיר יותר את תלמידיך בשמם, שם משפחתם, נושאי עניין, תחביבים וכיוב'?

                      י.          האם חשוב להכיר את שמות התלמידים גם כאשר מדובר במורה מקצועי שמלמד הרבה כיתות?

ניתן לסיים בהצבעה חוזרת - יבדוק כל אחד את עצמו שנית.