"טיפ" מהתיק של המנחה הוותיק

משחק בין שתי קבוצות: קבוצת שדה וקבוצת בית. מטרת המשחק היא צבירת נקודות על ידי קבוצת הבית. לכן, מבוצעת החלפת תפקידים בתום כול שתי מערכות. בכול מערכה משתתפים כול שחקני קבוצת השדה, אבל רק מחצית משחקני קבוצת הבית ובתור הבא מתחלפות שתי המחציות. הסיבה לכך היא שקשה לפקח על ביצוע המטלות במספר משתתפים כה רב כאשר הכול הפועלים בו-זמנית. צבירת הנקודות מושגת על ידי ביצוע מוצלח של משימות בעיטה וכדרור, אשר תוסברנה בהמשך. על קבוצת השדה לבצע באותו הזמן משימה משותפת אחת, שאף היא תוסבר בהמשך, ואשר ככול שהיא מבוצעת מהר יותר היא מותירה פחות זמן בידי שחקני קבוצת הבית לסיים את משימותיהם בהצלחה וכך לצבור נקודות. למנצחת תוכרז הקבוצה שזכתה בסיום המשחק ביותר נקודות.

לפני תחילת המשחק מתכנסים חברי מחצית קבוצת השדה, אשר עתידים לפעול בתור הראשון, כדי לבחור איזו מטלה יבצע כול אחד מהם במהלך המערכה הראשונה. המטלות, כפי שהן מאוירות בסכמה המצורפת כאן (והן ניתנות, כמובן, לגיוון או לשינוי לפי צרכיו ההוראתיים של המורה) הן בעיטה אל עבר קונוס בודד, בעיטה אל עבר שער קטן (חצי מ' רוחבו) הבנוי משני קונוסים, בעיטה לעבר שער גדול יותר (מ' אחד רוחבו), כדרור עקלתון (סלאלום) לכיוון אחד בין ארבעה קונוסים, המוצבים בשדרה, וכדרור עקלתון לכיוון אחד בין חמישה קונוסים, המוצבים בשדרה. הקו שממנו מבוצעות הבעיטות הוא גם קו היציאה לכדרורים. ביצוע המשימות יוכתר בהצלחה אך ורק אם לאחר סיום ביצוע המטלה (אם, למשל, הוחטא השער, יש לרוץ ולהביא את הכדור ולהניחו שוב על נקודת הבעיטה ולשוב ולנסות לבעוט אותו לתוך השער וחוזר חלילה עד להצלחת המטלה), יוחזר הכדור על ידי המבצע אל הטבעת שעליה הוא היה מונח טרם פתיחת המשחק. (האפשרות שניתנת למשתתפים לברור את מטלותיהם מראש במשא ומתן בין עמיתים מייצרת כשלעצמה מצב חינוכי חיובי, המאפשר בחירה בין מספר חלופות, הנותנות מענה ליכולות ההטרוגניות של הלומדים השונים; ובכך עשויות לספק חוויות הצלחה לא רק למוכשרים ולמיומנים שמקרב הלומדים המשתתפים במשחק).

המשחק נפתח כשהמורה מגלגל כדור אל עבר אחד משחקני קבוצת הבית, אשר נבחר מראש לבעוט את בעיטת הפתיחה. הבועט בועט את הכדור לפנים באופן חופשי ובלבד שהכדור לא יכוון אל מחוץ לאחד משני הקונוסים המוצבים בשתי פינות קו מרכז המגרש לסימון זווית הבעיטה המותרת. מיד לאחר ביצוע הבעיטה יוצאים בריצה כול שחקני קבוצת הבית, הנוטלים חלק במערכה הזו, אל עברו השני של המגרש. שם עליהם לבצע את משימותיהם הנבחרות השונות. שחקני השדה מצידם אצים אל הכדור הנבעט, נוטלים אותו עמם וממהרים להתייצב על צלחות הפריסבי, או שטיחוני הפלסטיק, המשמשים כסימני עמידה ומפוזרים במרחקים שווים באזור מרכז המגרש (כמובן, שיש לוודא מראש שמספר הסימנים במגרש אינו קטן ממספר שחקני קבוצת השדה). שם, ורק לאחר שהכול אכן התייצבו על הסימנים, הם מתחילים למסור את הכדור מאחד לשני. כול מי, שקיבל כדור ומסרו הלאה, מתיישב במקומו וכך יודעים אל נכון, כי אין צורך לשוב ולמסור לו את הכדור. אחרון חברי הקבוצה, שקיבל את הכדור לידיו, ממהר עמו אל עבר שני חישוקים, המונחים מחוץ למגרש ובסמוך לקו האמצע שלו, כשבאחד מהם מוטל כדורסל. שם, הוא מניח את הכדור שבידיו בתוך החישוק שבו מוטל הכדורסל, נוטל את הכדורסל ומעבירו לתוך החישוק השני וצועק: "סוף!". בכך נסתיימה מלאכתם של חברי קבוצת השדה. בינתיים, השלימו חלק או יותר מחברי קבוצת הבית את מטלותיהם ושבו בריצה אל קו התחלה ממנו יצאו.

כול מי מהם, שבצע את מטלתו בהצלחה ושב במועד אל קו התחלת המשחק, מזכה את קבוצתו בנקודה. בתור הבא תפעל מחציתה השנייה של קבוצת הבית, ולאחר מכן תתחלפנה קבוצות השדה והבית בתפקידיהן וחוזר חלילה.