גלוטן – אוהב או אויב?

מאת: ד"ר סיגל אילת אדר - רכזת קידום בריאות מכללתית, ושי וייס - דיאטן קליני וסטודנט לתואר שני במכללה - אחראי קידום בריאות מכללתי

גלוטן הוא חלבון שמצוי באופן טבעי בדגנים מסוימים (חיטה, שעורה ושיפון) הגלוטן מקנה לבצק את גמישותו ונמצא במאכלים כמו לחם, פסטה, עוגות, עוגיות וחטיפים מסוימים. גלוטן נמצא בשימוש גם בתעשיית המזון והתרופות.

להלן שני מחקרים גדולים פורסמו לאחרונה בהם בחנו היבטים בריאותיים שונים של חלבון הגלוטן:

המחקר הראשון פורסם במאי 2017 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal . החוקרים בדקו את הקשר בין צריכה ממושכת של גלוטן לבין התפתחות והיארעות של מחלת עורקי הלב (כלילית). המחקר עקב במשך 26 שנה אחר 64,714 נשים ו45,303 גברים (למשך סה"כ 273,931 שנות אדם). צריכת הגלוטן דווחה על ידי שאלוני תכיפות צריכת מזונות. מסקנת המחקר הברורה היתה שאין קשר בין צריכה ארוכת טווח של גלוטן לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. מאידך, החוקרים ראו שהמנעות מגלוטן עלולה לגרור לצריכה מופחתת של דגנים מלאים. מאחר והם מכילים בין היתר סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, דווקא בקרב אלה שנמנעו מגלוטן, נמדד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית.

המחקר השני פורסם באמצע מרץ 2018, בעיתון Neurogastroenterology & Motility. במחקר נבחנה תופעה בשם: Non Celiac Gluten Sensitivity (NCGS) או במילים אחרות רגישות לגלוטן שאינה מאבוחנת כצליאק. החוקרים עשו מחקר אקראי כפול סמיות בקרב 20 אנשים שהצהירו שהם רגישים לגלוטן אך ללא אבחנה רפואית של צליאק או אלרגיה לגלוטן. חלקם אכלו פעם אחת מאפה עם גלוטן ובחלק אחר של המחקר "פלסבו" (מאפה ללא גלוטן). אחרי האכילה, התבקשו הנבדקים לדרג תסמינים במערכת העיכול בעזרת שאלון. מעניין לראות ש- 16 מתוך 20 הנבדקים, דיווחו על תופעות לוואי מוגברות דווקא בעת צריכת הפלסבו! מה שניתן לייחס לתגובה פסיכוסומטית (תגובה פסיכולוגית שמתבטאת באופן פיזי).

אמנם המחקר הראשון הינו מחקר תצפיתי, ולכן ניתן להסיק כי קיים מתאם סטטיסיטי אך לא קשר סיבתי והמחקר השני הוא בעל מדגם יחסית קטן, אך מחקרים אלה מחזקים את הקונצזנוס המקצועי הקיים היום בנושא אשר מדגיש כי:

הסיבות היחידות להימנע מגלוטן הינן מחלת הצליאק או אלרגיה לגלוטן!

מאחר וחלבון הגלוטן נמצא במגוון רחב של מוצרים ההחלטה להמנע ממנו (מכל סיבה שהיא) מוציאה מחוץ לתחום מאכלים רבים. ככל שנמנע מעצמנו יותר מאכלים, הסיכוי לפתח חסרים תזונתיים עולה.

ברצונינו לחדד: במידה והסיבה בעקבותיה החלטתם להימנע מגלוטן, הינה שיפור בריאות כללית ו/או ירידה במשקל, עליכם להיות מודעים אלו רכיבים תזונתיים עליכם להשלים וכי בחירה זו אינה מגובה מחקרית.

מחקר זה עונה למגמה הקיימת לאחרונה בתקשורת וברשתות החברתיות: לבחור "אויב מר". בין אם סוכר, שומן או גלוטן. או להאשים רכיב תזונתי אחד במגפת ההשמנה ו/או תחלואה מסויימת. גישה זו פשטנית ביותר, מביאה לקיצוניות וחוטאת לאמת.

בריאות בכלל והשמנה בפרט, מושפעת ממכלול גורמים שדורשים טיפול רב מקצועי.

עשו לעצמכם טובה הימנעו מהגבלות תזונתיות מיותרות ולא מוצדקות. במידת הצורך, גשו לדיאטן קליני לייעוץ מקצועי ותפירת תוכנית התערבות אישית.

קישור למחקר ראשון

קישור למחקר שני

חג שמח ו... רק בריאות!

מכללה מקדמת בריאות – גם בהרמת כוסית לסגל לקראת פסח

(תודה גדולה להלן דיין)

קידום בריאות