דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

אילת דונסקי | רפואת ספורט | 18/05/2014

מציאות מדומה בשיקום אחרי אירוע מוחי

תקציר מחקר של ד"ר אילת דונסקי, פבל פישביין ופרופ' שייקה הוצלר

אצל אנשים לאחר אירוע מוחי (PSS - Post Stroke Survivors) יש לעתים קרובות הפרעות בהליכה, ולכן שיפור מיומנות ההליכה היא אחת המטרות בשיקום שלהם.  כשליש מהם לא יוצאים מהבית ללא לווי של אדם נוסף. משימות כמו חציית כביש דורשות לבצע בו זמנית משימות תנועתיות ומנטליות וגם יכולת להגיב לשינויים פתאומיים. ביצוע "משימה כפולה" אצל PSS  פוגע במיומנות ההליכה ומגדיל את הסיכון לנפילה, ולכן קיימת מטרה חשובה נוספת בשיקומם והיא שיפור היכולת לבצע משימה כפולה.

הנבדקים במחקר היו שני גברים ואישה אחת שעברו אירוע מוחי. נבדק מספר 1 היה בן 66 והיה 32 חודשים אחרי האירוע. נבדק מספר 2 היה בן 64, 120 חודשים אחרי האירוע ונבדקת מספר 3 הייתה בת 54, 12 חודשים אחרי האירוע.

הנבדקים ביצעו 4 סדרות של בדיקות ושתי תקופות אימון שביניהן הפסקה כדלהלן:

סדרת הבדיקות הראשונה נערכה שבוע לפני תקופת האימון הראשונה.

תקופת אימון ראשונה – 4 שבועות בהם התבצעו שני אימונים בשבוע.  נבדק מספר 1 התאמן רק בהליכה על מסילה בעוד נבדקים מספר 2 ו-3 התאמנו בהליכה על מסילה תוך כדי ביצוע משימות של מציאות מדומה.

סדרת בדיקות שנייה נערכה יומיים אחרי סיום תקופת האימון הראשונה.

סדרת בדיקות שלישית נערכה שבוע אחרי תום תקופת האימון הראשונה.

תקופת אימון שנייה –  4 שבועות בהם התבצעו שני אימונים בשבוע. נבדק מספר 1 ביצע הליכה בשלוב משימות של מציאות מדומה ונבדקים 2 ו-3 התאמנו בהליכה על מסילה בלבד.

סדרת בדיקות רביעית נערכה יומיים אחרי תקופת האימונים השנייה.

המשימות של המציאות המדומה שהנבדקים היו צריכים לבצע תוך כדי הליכה על המסילה כללו נגיעה בכדורים וירטואליים וניקוי מראה וירטואלית מאבק.

המבדקים:

  1. מהירות הליכה ב-10 מטרים. הנבדקים נדרשו ללכת 12 מטר מהר ככל שיכלו. נמדד הזמן שנדרש  לעבור את המרחק של 10 מטר (מטר אחד אחרי קו הזינוק ומטר אחד לפני קו הסיום כדי לצמצם השפעת האצה והאטה). המהירות חושבה מנתוני מדידת הזמן להליכת 10 מטר.
  2. מספר הצעדים במבחן הליכה ל-10 מטר.
  3. Timed up and go (TUG) – הנבדקים ישבו על כיסא. נמדד הזמן שלקח להם לקום, ללכת 3 מטר להסתובב ולחזור לשבת על הכיסא.
  4. Functional Reach Test (FRT) – הנבדקים עמדו לצד קיר כשיד אחת שלהם מורמת לגובה כתף. הם נדרשו לנסות להגיע עם היד רחוק ככל האפשר בלי להזיז את הרגליים. נמדד ההפרש בין הנקודה שהיד נגעה בה במצב המוצא לנקודה הרחוקה ביותר אליה הם הגיעו בלי להזיז את הרגליים.
  5. Lateral reach test (LRT) – כמו מבחן מספר 4, אך הפעם בוצע כאשר הנבדקים בגבם אל הקיר, כלומר, המרחק הגדול ביותר אליו ניתן להגיע בכפיפה הצידה, בלי להזיז את הרגליים.
  6. Activities-specific Balance Confidence (ABC) Scale - שאלון בו מדווחים הנבדקים על מידת הביטחון שלהם בביצוע משימות שונות.
  7. The Berg Balance Scale (BBS) - מבחן בן 14 משימות בקושי הולך וגודל הדורש מן הנבדקים לשמור על שווי משקל בעת ביצוע המשימה.

תוצאות

א) מהירות הליכה ומספר צעדים ל-10 מטר. אצל נבדק מספר 1 לא חל שינוי במדדים אלה אחרי תקופות האימון בעוד נבדקים 2 ו-3 הגבירו את מהירות ההליכה וביצעו פחות צעדים אחרי תקופת האימון ב"משימה הכפולה" – משחק מציאות מדומה תוך הליכה על מסילה.

ב) Timed up and go (TUG) – נבדק מספר 1 שיפר את הישגו מעט אחרי אימון בהליכה על מסילה בלבד והשיג שיפור גדול יותר אחרי אימון המשימה הכפולה. נבדקים מספר 2 ו-3  השיגו שיפור ניכר אחרי אימון המשימה הכפולה. נבדק מספר 2 שמר על ההישג גם אחרי האימון בהליכה על המסילה בעוד נבדקת מספר 3 אבדה את השיפור הזה אחרי שעברה להתאמן בהליכה על מסילה בלבד.

ג) FRT  ו-LRT – נבדק מספר 1 שיפר במעט את הישגיו במבחנים אלה, בעיקר אחרי האימון בהליכה על מסילה בלבד. נבדק מספר 2 השיג שיפור גדול אחרי אימון המשימה הכפולה ושמר עליה גם אחרי תקופת האימון בהליכה בלבד. בשל אופי הפגיעה שלו הוא לא מסוגל לבצע את הכפיפה לצד שמאל. נבדקת מספר 3 השיגה שיפורים קטנים במבחנים אלה אחרי אימון המשימה הכפולה, אך איבדה אותם אחרי האימון בהליכה בלבד.

ד) Activities-specific Balance Confidence (ABC) Scale ו- The Berg Balance Scale - אצל נבדק מספר 1 לא חלו כמעט שינויים במבדקים אלה אחרי שתי תקופות האימונים. נבדקים 2 ו-3 השיגו תוצאות טובות יותר אחרי אימון המשימה הכפולה ושינויים אלה נשמרו גם אחרי אימון ההליכה בלבד.

המחקר הזה מציג את הפוטנציאל הטמון באימון משימה כפולה  תוך הסתייעות במשחקים של מציאות מדומה בזמן הליכה על מסילה נעה. שניים משלושת הנבדקים במחקר שיפרו את הישגיהם אחרי אימון המשימה הכפולה, בעוד שאחרי אימון הליכה בלבד לא חל שיפור בהישגיהם. המדד החשוב ביותר בו נרשם שיפור היה מהירות ההליכה. אחרי 4 שבועות של אימון המשימה הכפולה שיפר נבדק מספר 2 את מהירותו מ-0.36 מטר בשנייה ל-0.42 מ'/ש' ונבדקת מספר 3 מ-0.37 ל-0.55 מ'/ש'. נמצא גם שהם ביצעו פחות צעדים, כלומר אורך הצעד שלהם גדל.

 סיבה אפשרית לכך שנבדק מספר 1 לא הראה שיפורים גדולים חוץ מאשר ב-TUG  ו-BBS  נעוצה אולי בכך שרמת ההישגים שלו לפני תחילת הניסוי הייתה גבוהה מאשר של הנבדקים האחרים (מהירות ההליכה שלו לפני תקופת האימון הייתה כבר 1.15 מ'/ש', כלומר 4.14 קמ"ש) ובהתאם לעקרון התמורה הפוחתת באימון, ככל שרמת הכושר גבוהה יותר, כך קשה יותר לשפר אותה עוד.

מקור:

Ayelet Dunsky, Pavel Fishbein, Yeshayahu Hutzler. Dual-task training using virtual reality: Influence on walking and balance in three post stroke survivors. International journal of therapies and rehabilitation research 2013, 2: 2

 


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

האם פעילות גופנית מסוכנת לקשישים?

26/05/2014

קרא עוד

קשרים בין פעילות גופנית בשעות הפנאי ופעילות גופנית בעבודה לסיכויי התמותה

09/04/2023

קרא עוד

מציאות מדומה בשיקום אחרי אירוע מוחי

18/05/2014

קרא עוד

פעילות גופנית מועטה בקרב מתבגרים

13/02/2012

קרא עוד

האפקט של הגיל והמהירות על תאוצת הצעדים של ילדים בגיל בית הספר היסודי

26/12/2019

קרא עוד

מסוגלות עצמית בכדורסל בכיסאות גלגלים

15/02/2013

קרא עוד