אילת דונסקי | כושר גופני | 02/12/2015
השפעת חימום על כיווץ איזומטרי אקספלוסיבי
תקציר מאמר של מורי המכללה ד"ר אילת דונסקי ופרופ' דוד בן-סירא
קיימים חלוקי דעות בין אנשי המקצוע לגבי חשיבות החימום לפני ביצוע משימה גופנית. מטרת החימום היא כפולה: א) לצמצם את הסיכון לפציעות בזמן הפעילות הגופנית; ב) לתרום לשיפור ההישג במשימה הגופנית. רוב המחקרים הבודקים את יעילות החימום מתרכזים בניסיון לראות אם הוא תורם להישגים. יש כמה גישות במחקר השפעת החימום על הישגים: האחת היא בדיקת השפעת ביצוע חימום ספציפי לחלקי הגוף העיקריים המשתתפים בתרגיל. השנייה היא בדיקת השפעת ביצוע חימום כללי לכל חלקי הגוף על ההישגים. גישה נוספת היא בדיקת שילובים שונים של שתי השיטות.
קצב העלייה במומנט (הכוח הסיבובי) של השריר (RTD – rate of torque development) נחשב לגורם מכריע לגבי ההישג במשימות ספורטיביות ויומיומיות. רוב המחקר על השפעת החימום התרכז במשימות דינמיות-מתפרצות. יש רק מעט מחקרים שעסקו בהשפעת החימום על משימות איזומטריות, כאלה שבהן צריך הגוף להתגבר על התנגדויות גדולות מאד. מטרת המחקר הייתה לבדוק השפעת סוגים שונים של חימום על RTD איזומטרי.
הנבדקים במחקר היו סטודנטים לחינוך גופני (14 נשים ו-15 גברים) בגיל ממוצע של כ-27 שנים. המשקל הממוצע של הנשים היה כ-59 ק"ג וגובהן הממוצע היה 1.67 מ'. המשקל הממוצע של הגברים היה כ-74 ק"ג וגובהם הממוצע 1.79 מ'. הנבדקים בקרו במעבדה 8 פעמים והשפעת כל סוג חימום נבדקה פעמיים. בביקור הראשון והאחרון בוצעה הבדיקה ללא כל חימום. בשאר הביקורים בוצעה הבדיקה אחרי חימום כללי, חימום ספציפי או שילוב של השניים.
המשימה שנבדקה הייתה פשיטה איזומטרית של הברך במכשיר Biodex 2 "". הנבדקים ישבו על המכשיר כאשר הרגל הדומיננטית שלהם בזווית 120 מעלות והגו בזווית 100 מעלות. המטרה הייתה לבצע פשיטה איזומטרית במאמץ מרבי ולהישאר במצב 3 שניות. המשתנים התלויים היו ממוצעי ה- RTD האיזומטרי בארבעה זמנים מתחילת התרגיל: אחרי 50, 100, 150 ו-200 אלפיות השנייה milliseconds - ms)). בנוסף לממוצעים של כל הנבדקים, נבדקו התגובות של כל אחד מהנבדקים באופן אישי לסוגי החימום השונים.
טבלה מספר 1 מסכמת את ממוצעי המומנט (ניוטון X מטר) בזמנים שונים מתחילת התרגיל בטיפולים השונים.
זמן מתחילת התרגיל
|
מומנט בלי חימום
|
מומנט אחרי חימום ספציפי |
מומנט אחרי חימום כללי |
מומנט אחרי חימום כללי + ספציפי |
50ms |
70.85 |
70.77 |
69.68 |
71.89 |
100ms |
122.30
|
121.87 |
120.30 |
124.43 |
150ms |
154.43 |
153.29 |
150.96 |
157.91 |
200ms |
166.97 |
165.03 |
161.96 |
171.44 |
לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שלושת הטיפולים והשפעת הטיפולים לא נמצאה מובהקת סטטיסטית יחסית למצב בו לא בוצע חימום כלל.
למרות שלא נמצאו הבדלים מובהקים בין תוצאות המבדקים בסוגי החימום השונים באופן ממוצע אצל כלל הנבדקים, נראה היה כי נבדקים מסוימים הראו נטייה להשפעה אינדיבידואלית של החימום עליהם. היו כאלה שהחימום לא השפיע על התוצאות שלהם, הישגי אחרים שופרו אחרי החימום והיו גם כאלה שהישגיהם אחרי החימום היו פחות טובים מאשר במצב בו לא בוצע חימום כלל. לפיכך מומלץ לבדוק לגבי כל מתאמן את סוג החימום המתאים לו.
מקור:
Ayelet Dunsky, David Ben-Sira . Do different warm-up protocols affect isometric explosive muscular contraction? Isokinetics and Exercise Science (accepted for publication October 2015).
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.