| | 20/07/2010

סיכום מפגש בין מנחים להוראה בשנה ג' לבין מורים מאמנים בנושא הצמדה שנה ג' - פרופסור סימה זך

בתי ספר שהיו מיוצגים על ידי מורים מאמנים:

• משותף חוף כרמל
• מקיף דרור
• עירוני ה' – חיפה
• עמל טייבה
• אזורי רופין
• ש"י עגנון – נתניה

1. מהי לדעתכם מידת הכנתם של הסטודנטים לשיעורים, ועד כמה המורים עוזרים להם מניסיונם ומהידע שצברו? מרבית המשתתפים ציינו כי הסטודנטים מגיעים מוכנים לשיעורים. עם זאת, הועלתה הבעיה כי ניכר אצלם חוסר בולט בידע של התכנים הנלמדים. סטודנטים מתקשים לא רק לפתח יחידות הוראה מתמשכות, אלא גם לפתח את המשימות בתוך השיעור בצורה מדורגת. אחדים הציעו לתת לסטודנטים שיעורים לדוגמא כחלק מתהליך ההכשרה. אילן חצור נוהג כך מפעם לפעם. ענת בן-גל נוהגת לשתף את הסטודנט הצופה אשר יושב לידה בעת השיעור בניתוח השיעור ובכך מפתחת אצלם את היכולת להבין מצבים, להסיק מאחרים על עצמם ולפעול בהתאם.
2. היכן, כמה וכיצד אתם יושבים עם הסטודנטים שלכם לדיון? כיצד מתנהל הדיון, מי משתתף בו? בדרך כלל יש בעיה לקיים דיון מעמיק לאחר שיעור משום ש"רצים" משיעור לשיעור והזמן שנותר לשוחח עם הסטודנטים הוא בהפסקות שבין השיעורים. הדיונים מתקיימים בחלקם בחדר המורים ובחלקם במקום בו התקיים השיעור. בסוף היום הסטודנטים ממהרים מאוד לדרכם ולא ניתן להושיבם לדיון משמעותי. המצב הרצוי שאינו תמיד בנמצא הוא שיעור חופשי בו יושבים בניחותא ומלבנים את כל הדורש ליבון.
3. האם אתם נוהגים לשתף הסטודנטים בהתרחשויות חינוכיות נוספות בביה"ס? האם אתם נעזרים בהם, מאיצים בהם לקחת חלק במשהו, מתחלקים עמם בחוויותיכם? או בתפקידיכם? המורים מנסים לרתום את הסטודנטים לפעילויות הנעשות בבית הספר כמשתתפים. לרב נענים בחיוב. דרך נוספת לעודד למעורבות היא הדרישה לקיים פרוייקט. הדבר דורש מהם להכיר טוב יותר את המערכת הבית ספרית. אריאלה גרבובסקי ציינה שככל שהסטודנט מגלה יותר עניין ומוטיבציה כך גדל הרצון של המורה המאמן לשתפו ולחלוק איתו היבטים הנוספים על הוראת השיעור הבודד גרידא. הנחיית הסטודנטים היא פעילות הדדית מובהקת.
4. האם יש לכם סיפוק ממידת התקדמותו, וכיצד אתם מטפחים/מעודדים זאת? כאשר הסטודנט מביע עניין ורצון להשתלב בתחום ההוראה, יש למורה המאמן סיפוק מהצלחות ומהתקדמות והוא אף חותר כדי להראות התקדמות זאת לסטודנט. אולם, כאשר מגיעים סטודנטים שמביעים חוסר רצון וחוסר אחריות, נוצר ריחוק שאינו מאפשר למידה והתפתחות. יש מורים שביקשו ואפילו כאלה שסרבו להנחות סטודנטים מסוימים שגילו חוסר אחריות וחוסר מעורבות.
5. עד כמה חשוב הקשר עם המנחה להוראה? כולם כאחד הביעו הסכמתם לכך שיש הכרח בקשר רציף. מזל קנדלקר-סלע הבהירה שקשר זה  משמעותו זמינות של המנחה כלפי הסטודנט ומעקב צמוד של המנחה אחר המתרחש בבית הספר משבוע לשבוע. בנוסף לכך חשוב שתתקיימנה דרישות משותפות על בסיס הבנה בין המנחה לבין המורה המאמן. כלומר, שלא יהיו פערים או סתירות. יידוע המנחה בכל התנהגות מיוחדת הן לחיוב והן לשלילה, כדי שזאת תתוגמל או לחילופין תטופל בעיתוי מתאים.
6. האם אתם מרגישים שהסטודנט/ית ניתרם/ת מעבר להוראת השיעור/יחידה? הסטודנט נתרם בהיבטים רבים. הוא לומד מהם צרכי התלמידים שהם מעבר ליכולות גופניות; לומד לעבוד בצוות משום שיש תוכנית בית ספרית לה שותפים מספר מורים ולא ניתן לעשות ככל העולה על רוחו; רואה ושומע גישות חינוכיות שונות; נחשף להתנהלות של מורה מול רכזי שכבה, מנהל, מרכז מקצוע, מחנכי כיתות ומכיר את המערכת הבית-ספרית. בנוסף לכל אלה הוא גם לומד לראות את התלמיד הבודד מתוך הכיתה ולהתייחס אליו.
7. מהי היכולת ללמד יחידות הוראה כאשר בבית מתקיים נוהל של "סבב מתקנים"? מהי  עמדתכם? קשה ביותר ללמד יחידות הוראה כאשר מתקיים בבית ספר נוהל של סבב מתקנים. 3 הדרכים בהם נוקטים מורים כדי לעקוף קושי זה: א. ללמד 2 יחידות הוראה במקביל, במתכונת של "שבוע-שבוע", ב. להמשיך יחידת הוראה בכל מתקן קיים. כלומר, נושא ההוראה לא יהיה תלוי מתקן, ג. לקיים את הסבב כל ארבע שבועות כדי לאפשר הוראה של יחידת הוראה.