| | 30/07/2018

"דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו"

"דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו"...

מאת: דורון קינר, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות.

מיהו המורה לחינוך גופני?

האם זהו הסטודנט המצטיין שהשיג את הציונים האקדמיים הטובים ביותר?

האם זהו ספורטאי מצטיין?

האם זה האדם שיודע להיות מאמן טוב, אך הכושר הגופני שלו "לא משהו?"

האם זה אדם שאוהב את מקצוע ההוראה ובוחר בחינוך הגופני כברירת מחדל?

האם זה אדם שאינו  אוהב את מקצוע ההוראה, אך מאידך משוגע על ספורט?

יש עוד הרבה שאלות שניתן לשאול. לכל אחד מכם, יש בוודאי תשובה, לפחות לאחת מן השאלות הללו.

כל השאלות הללו עוסקות באינטרס אישי. אף לא אחת מהשאלות הללו עוסקת ביחסי מורה תלמיד, או

ביחסי מורה למורה. סביר להניח שמחשבות או שאלות כאלה, לא ממש נמצאות, אם בכלל, בשיקולים של

הסטודנט/ית הצעיר/ה בדרכו/ה להירשם ללימודי חינוך גופני.

חינוך גופני - לא ספורט, אלא חינוך. כי בחינוך, הכל מתחיל וגם מסתיים.

מבין הכלים הרבים וההכשרה הממוקדת והעניינית של הסטודנט, יש פרק אחד חשוב הנקרא: מנהיגות

ועבודת צוות.

לא מכבר, יצאו תלמידי תכנית רג"ב שנה א' במכללה לפארק נאות קדומים, שמורת טבע תנ"כית מעשה

ידי אדם. במהלך יום פעילות, כאורחי המרכז למנהיגות ופיתוח צוותים לאור המקורות, הם נחשפו ....

לעצמם!

את הבוקר, פתחו התלמידים ברעיית עדר צאן. לאחר שהתוודעו למקורות ההיסטוריים של רעיית עדרי

צאן על ידי אבותינו ועל ידי מנהיגי העבר, כמשה ודויד למשל, יצאו הם לשטח, כדי להוביל עדר צאן של

עזים וכבשים בין מעגלי אבנים, על פי מסלול שהותווה להם מראש.

מתוך מקום של חוויה מעשית, נפתחו התלמידים אל מקום של מודעות לתרגיל שעשו, למעשה של כל

אחד מהם, כאנשי צוות ומובילים. בגמר התרגיל התקיים דיון, בו עלו בין השאר השאלות הבאות:  האם

הקשבנו לכל פרטי המשימה? האם תכננו מראש את מהלכינו? האם נצמדנו לביצוע התכנית? מה היה

תפקידי שלי בתוך הצוות במהלך הפעילות? היכן נתקענו והיכן זרמנו? האם ויתרנו או התמדנו ? 

פעילות נוספת הייתה ניווט ברחבי השמורה בעזרת מפה ומצפן. להבדיל מן הניווט הספורטיבי הקלאסי ,

פעילות, בה נווט בודד עובר בשטח בין תחנות ניווט על פי מסלול נתון, הרי שכאן, חולקו התלמידים

לצוותים קטנים, שניווטו יחד לתחנות חובה ולרשותם עמדו גם תחנות רשות שהעניקו להם נקודות

נוספות. שוב חזרו על עצמן השאלות הנ"ל, כשהפעם אי אפשר היה "להפיל" אשמה על עיזים וכבשים ,

אלא לקחת אחריות מלאה על התנועה שלהם בשטח, על קבלת החלטות נבונות ועל מערכת היחסים

שלהם בתוך הצוות.

לסיכום: מנהיגות מתחילה בעצמנו. המודעות לדרך בה אנחנו מנהלים את חיינו, תביא אותנו למודעות

הבאה של ניהול מערכות יחסים בינינו לבין זולתנו ובאופן ממוקד, בינינו לבין התלמידים העתידיים, שלנו

בבחינת "רועה ועדרו". אם נגענו במקורות, נוכל לשאוב השראה מן המזמור המוכר בתהילים, מזמור כ"ג:

• מְִזְמוֹר לְדִָוִד יהוָה ר ִֹע לֹא אֶחְָסָר:
• בִנְאוֹת דֶֶשֶא ירְבִיצֵנִי ַעַל ֵמֵי מְנֻֻחוֹת ינהֲלֵנִִי:
• נפְִשִי ישוֵֹבֵב ינחֵנִי בְמַעְגְֵלֵי צֶֶדֶק לְמַַעַן ְשְמוֹ:
• ַגַ ם ִכִי אֵלְֵךְ בְֵגֵיא צַלְמֶָוֶת לֹא אִיָרָא ָרָע ִכִי אַָתָה עִמִָדִי שִבְטְָךָ וּמִשְעַנְתֶָךָ הֵָמָה ינַחֲמֻנִִי:
• תַעֲר ְֹ לְפָנַַי שֻלְָחָן נֶֶגֶד צֹ רְָרָי דִשַנְָתָ בַשֶֶמֶן ר אִשִי כוִֹסִי רְָוָיָה:
• אְַךְ טוֹב וחֶֶסֶד ירְדְפוּנִי ָכָל יְֵמ  ַחַָיי ושַבְִתִי בְֵבֵית יהָוָה לְאֹ רְֶךְ יִָמי:

יש כללים מאד ברורים במנהיגות ויחד עם זאת, בל נשכח את ייחודנו, בבחינת מה שנכתב:

"דע לך שכל רועה ורועה, יש לו ניגון מיוחד משלו."