| | 31/07/2018

לכובע שלי שלוש פינות

מאת: ירדן הר לב

במהלך השנה ובתקופת ההצמדה לימדתי אותה כיתת ספורט משכבה ט' בחטיבה. כיתה תוססת ומאד מגוונת החל מרקדניות בלט ועד שחקני כדורעף ,ואפילו שני שחיינים שמייצגים בכבוד את הענף. מעבר לשעות האימונים במערכת, לכיתה זו שעת פעילות נוספת. שעה שמוקדשת ללימוד חינוך גופני כללי, כל דבר שאינו ספציפי לתחום מסוים אך מתבסס על מאגר תנועתי קיים. העובדה שלכיתה זו תכנית הוראה אחרת פתחה בפניי הזדמנות נהדרת. אוכלוסיית הלומדים ממש 'הרימה לי להנחתה' (תרתי משמע) ולכן החלטתי ללמד אותם בגישה מעט שונה.  

כתבתי על כך רבות ולכן קשה להתכחש ,כי תהליך הלמידה המשמעותי ביותר שעברתי עד כה היה בקורס "משחקי נופש ."שם למעשה למדתי על המודל להבנת המשחק .המודל מתמקד בהבנת המשחק במקום בלימוד של מיומנויות הפרט על ידי הצגת ידע עובדתי שדרכו התלמיד מגלה ידע יישומי .המאפיין הבולט של המודל הוא בתהליכי חשיבה כאשר היחיד לומד לחשוב ולקבל החלטות תוך כדי הלימוד של המשחק ומתן משוב. מכאן ,כדי ללמד את התלמיד לחשוב במשחקי כדור קבוצתיים יש לחשוף אותו להזדמנויות שבהם יידרש לעבד מידע, לבחון את המצב ולנקוט בפעולה המתאימה. כל אלה יעמדו במרכז ההוראה ויהוו את לב ליבו של תהליך הלמידה. באופן אישי ,אני מאמינה בגישה ודרך התנסותי כתלמידה נוכחתי לגלות עד כמה היא יעילה ומעלה את המוטיבציה ללמידה .אמנם לא הסתפקתי רק בכובע אחד והייתי חפצה בכובע נוסף שבעיניי חשוב במיוחד. כמובן שאין מדובר בכובע אמיתי והרי שהוא משול לתפקיד המורה לחינוך גופני. לפני שנה כתבתי יחידת הוראה המבוססת על ששת שלבי המודל ומאז חיכיתי בקוצר רוח להזדמנות הראשונה שבה אוכל ללמדה ולבחון בעין מקצועית את יעילותה .

בתור התחלה, בחרתי ללמד את המשחק "קורפבול" על פי מודל זה של הוראה. המשחק פותח בתחילת המאה העשרים והוא משלב באופיו שלושה ענפי כדור שונים. כדורסל, משום שהמטרה הינה לקלוע את הכדור לסל .כדורגל, אודות לכדור המשחק שדומה בצורתו ומשקלו לכדורגל. כדורעף, כי ההתקדמות עם הכדור הינה במסירות בלבד העוברות בנמרצות מיד ליד. לעומת זאת, בשונה מענפי ספורט קבוצתיים אחרים, משחק זה מעורב לבנים ובנות יחדיו .אמנם ההבדל המהותי, שבעבר הפתיע גם אותי, מתבטא בהפרדה מוחלטת בין ההגנה להתקפה כך שלעמדות משחק קבועות כל אחת מהקבוצות כפופה .בכל קבוצה 8 שחקנים המתחלקים בצורה שווה לשני תפקידים. מטרתם לקלוע לסל הקבוצה היריבה אך יש לעשות זאת ללא הקפצה או ריצה ואפילו לא מגע .

במודל להבנת המשחק התלמידים אינם מקבלים את החוקים על מגש של כסף, אלא לומדים בכוחות עצמם על ידי שיתוף פעולה עם קבוצתם .השיעורים הראשונים לא היו פשוטים בכלל ונראה כי התלמידים לא ידעו "איך לאכול" את הגישה שעבורם הייתה לגמרי חדשה .בשיעור הראשון הם נחשפו למשחק כמו שהוא אך באופן לא מודע, כלומר לא כפי שהוא משוחק אלא לאופיו דרך משחקונים של מסירת הכדור ותפיסתו  .

בשיעור השני לימדתי רק את החוקים הבסיסיים הנחוצים להצלחה במשחק ,כיצד זוכים בנקודה, איך שומרים על הקבוצה היריבה וכמובן שהקפצת הכדור אסורה. בשלב זה ,התלמידים טרם התנסו במשחק השלם אך בשונה מהשיעור הקודם הבחנתי כי הבנתם מאפשרת בשלבי המודל להתקדם. לכן, אלה לא חזרו הביתה בידיים ריקות והתבקשו בזמנם הפנוי בקטעי משחק לצפות .מניסיוני האישי אני יכולה להעיד שלמידה דרך סרטון מעשירה רבות את ההבנה המשחקית . 

עוד שבוע חלף ביעף ומיד תגלו כיצד השיעור השלישי נפתח. הפעם לא נפגשנו במגרש מפני שבחרתי לשנות קצת אווירה ולנתח את המשחק בדרך שאינה השתתפות פעילה. הופתעתי לטובה מכמות התלמידים שהתייחסה למטלה ברצינות הראויה וצפתה בבית בגמר אליפות העולם בין נבחרת הולנד לנבחרת בלגיה. במסגרת השיעור צפינו יחד בקטעים מתוך המשחק וכך למדו התלמידים על עקרונות טקטיים בסיסיים אשר לפיתוח חשיבה משחקית נדרשים. אמנם לא היה זה שיעור עיוני ומיד בתום הצפייה עברנו לחלק המעשי. כל קבוצה קיבלה דף מורחב עם החוקים שעליהם היה ללמוד לבד על ידי שיתוף פעולה בלבד. נקודת המוצא הייתה שכעת יש ביכולתם להבין טוב יותר את החוקים על בסיס הידע שרכשו בשני השיעורים הראשונים. כאן ניתן היה להבחין בין התלמידים שמגלים יוזמה ופתוחים ללמידה לבין אלה שעליהם המשימה הייתה מעט כבדה. הערכתי כי ההבדלים נובעים מהרכבם ההומוגני של הקבוצות ולכן היה זה זמן מתאים להחליף כוחות. מרגע שהקבוצה הפכה להטרוגנית ניכר שהיה מי שיוביל ומי שילך בעקבותיו מבלי להשמיע צליל .

כעבור חודש הגענו לשיעור הרביעי, שעל פי שלבי המודל יש להציג בפני הלומד מצבים בהם החלטות יצטרך לקבל. עם תחילת הפעילות אירע רגע נדיר בו נראו כל התלמידים לוקחים חלק פעיל בארבעה משחקים שהתנהלו במקביל. שמתי לב כי חלה תפנית משמעותית ברמה הכיתתית משום שאם עד היום ניסו להבין מי נגד מי הרי שעתה משחקים באופן עצמאי .בין הקבוצות המשחקות עברתי ,וכראות עיני להזדמנויות שבהן יידרשו לקבל החלטות אותם חשפתי .בספונטניות רבה השתלבתי במשחק כשחקנית, בכל פעם בקבוצה אחרת בהתאם לדינמיקה הקבוצתית. כך שבצורה אקטיבית ומכוונת עודדתי את התלמידים לפתח חשיבה משחקית בדרך לא שגרתית ובמידת מה יותר יצירתית.

בשיעורי החינוך הגופני למשחק הקורפבול יתרון מרכזי שאינו קיים בשאר ענפי הכדור למיטב ידיעתי. הגבלת התפקידים בהתאם לעמדות השחקנים יוצרת משחק שיתופי על ידי כך שהכדור עובר בכל מהלך אצל תלמיד אחר. פתאום ,תלמידים שעד עכשיו לא נצפו משתלבים במשחקים קבוצתיים גדולים ,באים לידי ביטוי ואף מרגישים כי חל אצלם שינוי .בשיעור החמישי התבצע המעבר למשחק השלם שבו שיחקו בכל קבוצה שמונה שחקנים על פי עמדות התקפה והגנה .ברשות התלמידים היו כל הכלים כדי לקיים משחק מלא על פי החוקים .הקבוצות התגבשו והפכו לקבועות אך רגע לפני סיום תרגלו מעט את המיומנויות .לא היה צורך ברמה מעמיקה מדי, אולם תמיד יש מקום לשכלול יכולת שנרכשה בשעות הפנאי .על פניו נראה שהתלמידים נהנו מחדוות המשחק, אמנם הרגשתי שעדיין משהו חסר על מנת להעצים את החוויה ולהפוך אותה למיוחדת במינה.

השיעור האחרון והמסכם הוקדש במלואו לדבר עיקרי, הערכת תהליך הלמידה באמצעות טורניר כיתתי. הפעילות הייתה ידועה לתלמידים מבעוד מועד למעט דבר אחד שבו אף תלמיד לא חשד. בשעה 120:0 כולם הגיעו לאולם ולנגד עיניהם עמדו סלים שלא היו דומים לאלה ששיחקו איתם בשיעורים הקודמים. עם קצת רצון וקצת יכולת, הצלחתי להרכיב מתקנים מיוחדים שידמו משחק בתנאים אמתיים. קולות שמחה וניסיונות הטבעה מילאו את הדקות הראשונות של השיעור ועוררו בקרב התלמידים ציפייה רבה .אני מודה שלא דמיינתי עד כמה שינוי כה פעוט יעלה את המוטיבציה בכמה רמות. כך, מנקודה זו ועד סוף השיעור, לא הייתי צריכה לעשות דבר חוץ מלצפות בתלמידים שמשחקים משחק קבוצתי שלמדו בעצמם זה מכבר.

למקרה שתהיתם אם אני מעדיפה להיות בכובע המורה או בזה של התלמידה ,אין תשובה אחת לי בראש כי אינני חובשת שני כובעים אלא כובע אחד שמספר פינותיו שלוש .כל פינה מסמלת עבורי היבט מסוים שבו אני בוחרת בהתאם למצב הקיים .הפינה הראשונה מסמלת את תהליך הלמידה בעוד שהפינה השנייה מסמלת את ההכשרה להוראה. אם כן ,מה תסמל הפינה השלישית והכל כך פיוטית? זו מסמלת את מלאכת הכתיבה שבלעדיה כנראה לא הייתי מגיעה לקצה הדף ומשתפת בחוויות המקצוע שעלי מועדף .

אסיים באמרה שיכולה לתאר את תחושותיי בצורה המדויקת ביותר - "מצא את העבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחייך" (קלמנט גרינברג)