לרקוד, לרקוד, עוד ועוד לרקוד

לרקוד, לרקוד, עוד ועוד לרקוד

לרקוד, לרקוד, עוד ועוד לרקוד

מאת: רתם שמואלי, 24, סטודנטית לחינוך גופני במגמת הגיל הרך, מדריכה ויוצרת ריקודי ילדים

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד אהבתי לרקוד, אבל בעיקר התחברתי למחול הישראלי. גדלתי לתוך תחום ריקודי העם - אבי, הרצל שמואלי, הוא מדריך לריקודי עם ולריקודי ילדים, ומתוך האהבה שלו לתחום הזה צמחו גם האהבה שלי לריקוד והרצון שלי להעלות את ריקודי העם למודעות הדור הצעיר. בטח תגידו לעצמכם: "ריקודי עם זה פאסה, יש כל כך הרבה תחומים חדשים כמו זומבה וקיקבוקס שחבל לנסות ולחשוף את הדור הזה לריקודי העם", אבל אני חושבת שיש בתוך הריקודים האלו חיבור לארץ וחיבור לישראליות שבנו.

זה מתחיל עוד מהגיל הרך. מהגיל שילד מתחיל להבין ושומע את ההורים/ האחים שרים לו את "ידיים למעלה" והילד פשוט מבצע את התנועות. אני עובדת בגני הילדים כמדריכת ריקודים, ואני חושבת שהגיל הזה הוא הבסיס, אם רוצים לחשוף את הילדים ואת הנוער לריקוד. מתוך האהבה לגיל הרך התחלתי ליצור ריקודים. אני מחפשת את השירים שהדור שלי גדל עליהם ויוצרת להם ריקודים וזאת מתוך המחשבה שאם אני אוהבת את השירים, הילדים יאהבו. לקחתי צ'אנס בכך שלימדתי את הילדים הרבה ריקודים לשירים שהם לא שמעו עליהם, אבל הצ'אנס הזה השתלם לי, והיום יש לי ברפרטואר 12 ריקודי ילדים (ועוד כמה שהם בתהליך יצירה והפצה). לא רק שהילדים מחכים לריקודים הללו, אלא שגם ההורים בהרקדות "הורים וילדים" שאני מרקידה, ניגשים לבקש שנרקוד אותם.

מהגיל הרך זה ממשיך לבתי הספר- וכאן מגיע האתגר האמתי. הדעה הקדומה שיש על "ריקוד" או "רקדן" בכלל ועל "ריקודי העם" בפרט. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בתלמידים שלועגים לחבריהם הרקדנים או שמנסים ליצור עליהם לחץ חברתי ולמנוע מהם לרקוד, ובכל פעם מתעוררות אצלי השאלות: "למה רק בנות יכולות לרקוד? למה לבנים אסור? מי קבע?". אני חושבת שריקוד משפר קואורדינציה, יוצר שותפות בין כל מי שרוקד ויוצר הנאה גדולה. באיזה עוד תחום נרקוד לצלילי השיר "ארץ ארץ" או "ארץ ישראל יפה"?. בנוסף לשירים של ארץ ישראל הישנה קיימים ריקודים לשירים יותר חדישים ( מ"כתם הפרי" של אתניקס, דרך "נאחז באוויר" של גידי גוב ועד לחדישים ביותר כמו "זהב" של סטטיק ובן אל תבורי).

לסיכום, אני רוצה לפנות לכל מי שיקרא את הכתבה הזו ועדיין יגיד לעצמו "מה לי ולריקודי עם?"- זה המקום שלנו לחבר את התלמידים לשירים הישראליים. ממורים שמלמדים אני שומעת כמה ריקודי העם שוברי שגרה ביום יום וכמה התלמידים נהנים. כל אחד מאתנו מתחבר לסגנונות מוזיקה שונים, אבל מה שיפה בריקודי העם זה שאפשר למצוא כמעט לכל שיר ריקוד קיים. אז תתנסו, ואל תפחדו!